ע"א 32656-04-11

תקציר

מדובר במקרה של ערעור שנדחה על פסק דינו של בית משפט השלום באשקלון בעניין תביעה שנדחתה מחמת התיישנות. המערערת, אשר שכרה את שירותיו של עורך הדין המשיב לביצוע עסקת מכר לאולם האירועים לב ערד, חלקה הן על הפן העובדתי והן על ההיבט המשפטי של פסק דינו של בית המשפט העליון. הנושאים המרכזיים היו רישום משכון להבטחת תשלום הרוכש ומועד גילוי הנזק הקשור לרישום המאוחר. בית משפט קמא מצא כי עילת התביעה קמה בשנת 1990, והנזק התגלה בשנת 1995, דבר שהביא לדחיית תביעת המערער בשל התיישנות בת שבע שנים. המערער טען כי הנזק התגלה מאוחר יותר, בשנת 2001 או 2005, אך בית המשפט דחה זאת וקבע כי המערערת ידעה על הנזק הצפוי בשנת 1995. על יסוד זה הגיע בית המשפט למסקנה כי התביעה, שהוגשה בשנת 2005, התיישנה, שכן היא חרגה ממגבלת שבע השנים. בנוסף, אישר בית המשפט את החלטת בית המשפט קמא, והסכים כי ההוראה בדבר תקופת ההתיישנות בת עשר השנים אינה חלה במקרה זה. השופט ברקאי המליץ לדחות את הערעור והורה למערער לשלם את הוצאות המשיב, דבר שהביא לחילוט פיקדונו של המערער. השופטים ואגו וחיימוביץ הסכימו עם פסק הדין.