רע"א 27426-05-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, על בסיס הנתונים שהוצגו בלבד: **ניתוח משפטי של רע"א 27426-05-23 פלוני נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ** **מבוא** פסק הדין עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום שדחה בקשה למינוי מומחה שיקומי או תעסוקתי במסגרת תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"). המקרה מעלה סוגיות מהותיות הנוגעות לאופן בירור נזקיו התפקודיים של נפגע תאונת דרכים, ובפרט את הדרך הראויה להוכיח אובדן כושר השתכרות, כאשר הנכות הרפואית נקבעה לפי סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **הכרעה בשאלת השפעת הנכות הרפואית על התפקוד (סעיף 13 לפסק הדין):** * **עיקרון:** ההכרעה בשאלת השפעת הנכות הרפואית על התפקוד, ובכלל זה על כושר ההשתכרות, מסורה לערכאה המבררת. עיקרון זה נכון גם כאשר מדובר בתביעות לפי סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד, המבוססות על קביעות המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"). * **רציונל:** הגם שהמל"ל קובע את הנכות הרפואית, הרי שהשפעתה על יכולת ההשתכרות של הנפגע היא שאלה עובדתית ומשפטית מורכבת, הנבחנת בבית המשפט בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של הנפגע, לרבות אופי עבודתו, ותק, גיל, והשכלתו. 2. **מינוי מומחה שיקומי או תעסוקתי - הליך מקובל (סעיף 14 לפסק הדין):** * **עיקרון:** מינוי מומחה שיקומי או תעסוקתי אינו הליך שגרתי. הפרקטיקה המקובלת היא כי ההכרעה בדבר הצורך במינוי כזה ניתנת *לאחר* חקירת מומחים רפואיים (אם מונו) ולאחר שהערכאה המבררת מגיעה למסקנה כי אין בידה את הכלים הנדרשים להגיע להחלטה מושכלת בנוגע לנכות התפקודית ו/או לצרכים השיקומיים של הנפגע. * **רציונל:** בית המשפט אינו ממנה מומחים באופן אוטומטי. הוא עושה זאת רק כאשר קיימת אי-בהירות מהותית או חוסר בכלים להערכה מלאה, והדבר נחוץ לצורך קבלת החלטה צודקת. בדרך כלל, שלב זה מגיע לאחר הגשת הראיות העיקריות ושמיעת עדויות, כאשר ניתן להעריך את תשתית הראיות הקיימת. 3. **ההבדל בין מסלול סעיף 6א' לסעיף 6ב' לחוק הפלת"ד לעניין מינוי מומחה (סעיף 14 לפסק הדין, לעומת טענת המבקש בסעיף 8):** * **עיקרון (לפי בית המשפט):** גם כאשר דרגת הנכות נקבעת מכוח סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד (קביעת המל"ל מחייבת), מקום בירור הצורך במינוי מומחה שיקומי או תעסוקתי הוא *לאחר* הגשת ראיות ושמיעת עדויות. בשלב זה, המבקש רשאי לחזור ולבקש מינוי כאמור. * **חידוש/הבהרה:** טענת המבקש (סעיף 8) הייתה כי פסקי הדין המכתיבים את השלב למינוי מומחה (לאחר חקירת מומחים) אינם רלוונטיים למקרה של סעיף 6ב' לחוק, מאחר שלא ניתן לחקור את מומחי המל"ל. בית המשפט דחה טענה זו, בקובעו כי גם במסלול 6ב', שלב בחינת מינוי מומחה תעסוקתי/שיקומי הוא לאחר הגשת הראיות ושמיעת עדויות, ולאחר מכן ניתן לחזור ולבקש מינוי. המשמעות היא שההליך של הגשת ראיות וחקירות עומד גם במסלול 6ב', גם אם לא מדובר בחקירת מומחים שמונו מטעם בית המשפט. 4. **התערבות ערכאת הערעור בהחלטות ביניים (סעיף 12 לפסק הדין):** * **עיקרון:** ככלל, ערכאת הערעור נמנעת מהתערבות בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית, ובפרט בנוגע לאופן בירור התובענה, סדרי דין ודיני ראיות, לרבות מינוי מומחה. * **חריגים:** התערבות תתקיים במקרים נדירים, כאשר נגרם "עיוות דין" בלתי הפיך, או כאשר נפלה טעות ברורה בהחלטה. * **יישום:** בית המשפט העליון (במקרה זה, המחוזי בשבתו כבית משפט לערעורים) סבר שיש לקבל את בקשת רשות הערעור ולדון בה כבערעור, כאשר הוא קבע כי יש לקבל את הערעור בחלקו. הדבר מצביע על כך שהמקרה נחשב כאחד החריגים המצדיקים התערבות, וכי נמצאה טעות בהחלטת בית משפט קמא. **החידוש/ההבהרה המרכזית בפסק הדין** החידוש המרכזי בפסק דין זה, ובפרט בסעיפים 14-16, הוא הבהרת המנגנון הראוי לבירור הצורך במינוי מומחה שיקומי או תעסוקתי, גם כאשר תביעת הנכות הרפואית מתנהלת לפי סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד. * **ההלכה הקיימת:** מינוי מומחה תעסוקתי/שיקומי הוא צעד מאוחר בהליך, לאחר שמיעת ראיות. * **ההבהרה:** גם במסלול 6ב', כאשר המל"ל קבע את הנכות, שלב בחינת הצורך במינוי מומחה תעסוקתי/שיקומי עדיין מתקיים *לאחר* הגשת ראיות ושמיעת עדויות. הנפגע אינו מנוע מלחזור ולבקש מינוי כזה בשלב מאוחר יותר, אם יראה שהראיות שהוגשו ושמיעת העדויות אינם מספקים להכרעה בשאלת כושר ההשתכרות. * **התאמה למקרה:** בית המשפט קבע כי בית משפט קמא צדק בקביעתו כי *"טרם בשלה העת"* למנות מומחה, אך שגה בכך שלא השאיר למבקש פתח לחזור ולבקש זאת בהמשך ההליך. לפיכך, הוחלט כי המבקש יוכל לחזור ולבקש מינוי מומחה בהמשך, לאחר הגשת ראיות וחקירות, ובית משפט קמא יחליט בבקשה כחוכמתו. **יישום המקרה בפועל** 1. **הנכות הרפואית:** המבקש נפגע בתאונת דרכים שבה דרס למוות הולכת רגל והיה מעורב בחילוץ הגופה. כתוצאה מכך, סובל מקשיים נפשיים. המל"ל קבע לו נכות צמיתה בשיעור 20% (בגין תגובת דחק חריפה), שעם הפעלת תקנה 15 הועמדה על 30%. 2. **המסלול הנבחר:** המבקש תבע לפי סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד, המבוסס על קביעת המל"ל. 3. **טענת המבקש:** נכותו התפקודית עולה עשרות מונים על נכותו הרפואית, כנהג אוטובוס ותיק, ואינו מסוגל לעבוד כלל, מה שגרם לגריעה של 75% בכושר השתכרותו. לכן, ביקש מינוי מומחה שיקומי/תעסוקתי להוכחת אובדן כושר עבודתו. 4. **טענת המשיבה:** אין מקום למינוי, הנכות אינה גבוהה, וטרם התגבשה התשתית העובדתית (טרם נחקר). הטענה היא כי שלילת רישיונו של המבקש, ולא נכותו הנפשית, היא המונעת ממנו לשוב לעבודתו. 5. **החלטת בית משפט קמא (נדחתה בערעור):** דחה את הבקשה למינוי, בין היתר, בשל כך שהפגיעה אינה רב-מערכתית מורכבת, וכן בשל התייחסות לרצונו של המבקש לשוב לנהוג (שנשלל רישיונו). 6. **החלטת בית המשפט המחוזי (מקבל את הערעור בחלקו):** * קיבל את בקשת רשות הערעור. * קיבל את הערעור בחלקו, תוך קביעה ש*אין* למנות מומחה *עתה*. * אך, הותר למבקש לשוב ולבקש מינוי מומחה בהמשך ההליך, לאחר הגשת ראיות וחקירות. * בית משפט קמא יחליט בבקשה כחוכמתו. **חידושים ונקודות משפטיות משמעותיות** * **הפרדה בין בירור הנכות הרפואית לבירור הנכות התפקודית:** פסק הדין מדגיש כי גם כאשר הנכות הרפואית נקבעת על בסיס קביעות המל"ל (סעיף 6ב'), הרי שההשלכות התפקודיות ו/או הכלכליות של אותה נכות נותרות נושא לבירור בבית המשפט. * **גמישות בהליך בירור הנזק התפקודי:** פסק הדין מציג גישה גמישה באשר לעיתוי מינוי מומחה תעסוקתי/שיקומי. הוא אינו רואה בכך "החלטה סופית" לדחות את הבקשה, אלא צעד שניתן לשקול אותו בשלבים שונים של ההליך, ובפרט לאחר גיבוש תשתית ראייתית מספקת. * **זכות הנפגע להוכיח את תביעתו:** בהחלטתו, בית המשפט שומר על זכותו של הנפגע להוכיח את נזקו התפקודי. דחייה מוחלטת של בקשה למינוי מומחה בשלב מוקדם, בנסיבות בהן נדרש בירור מעמיק של ההשלכות התפקודיות, עלולה להוות "עיוות דין" ולחסום את דרכו להוכחת תביעתו. * **התייחסות לפרשנות בית משפט קמא:** בית המשפט המחוזי לא פסל לחלוטין את הנמקותיו של בית משפט קמא, אלא קבע כי טעה בכך שלא השאיר פתח לשוב ולבקש מינוי. הדבר משקף איזון בין ההבנה שאין למנות מומחה "לחינם", לבין הצורך לאפשר לנפגע להוכיח את טענותיו. **סיכום** פסק הדין מדגיש את ההבחנה המהותית בין קביעת הנכות הרפואית לבין הערכת השפעתה על כושר ההשתכרות. הוא מאשר את העיקרון לפיו מינוי מומחה תעסוקתי/שיקומי אינו הליך שגרתי, אך מותיר פתח לנפגעים, גם במסלול 6ב' לחוק הפלת"ד, לשוב ולבקש מינוי כזה בשלבים מתקדמים יותר של ההליך, לאחר הצגת ראיות ושמיעת עדויות, אם יתברר כי הכלים הקיימים אינם מספקים להכרעה מושכלת. הדבר מחזק את עקרון השקיפות וזכות הטיעון של הנפגע להוכחת מלוא נזקיו.