עת"א 49934-10-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים בו: **נושא הדיון:** העתירה עוסקת בבקשת שירות בתי הסוהר (שב"ס) להאריך את התקופה שבה מוגבל מספר עורכי הדין שהאסיר, עודה כותייר, רשאי להיפגש עמם. ההגבלה מוטלת מכוח סעיף 45א1(ה) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971. **רקע עובדתי משפטי:** 1. **האסיר:** המשיב, עודה כותייר, הוא אסיר פלילי המרצה עונש מאסר ממושך בגין עבירות חמורות. במהלך מאסרו, הוא הורשע בעבירות נוספות, כולל איומים, תקיפת עובד ציבור, היזק לרכוש, התנהגות פסולה כלפי אנשי סגל, ובנוסף, נגדו עומדים הליכים פליליים נוספים בגין סחיטה באיומים, החזקת סמים, שימוש בציוד קשר אסור, מתן שוחד והזקת ציוד. הוא מוגדר כאסיר התראה, מוחזק בתנאי הפרדה, ומנוע קשר טלפוני וביקורים, למעט עם עורכי דינו שאושרו. 2. **ההחלטה המקורית להגבלה:** ב-8.5.2024, מ"מ נציב שב"ס הורה על הגבלת מספר עורכי הדין שהמשיב יכול לפגוש לשלושה לכל היותר, לתקופה של שלושה חודשים. 3. **הליכים קודמים:** * **עתירות מנהליות:** המשיב הגיש שלוש עתירות מנהליות נגד ההחלטה הראשונה. בית המשפט המחוזי איחד את הדיון וקבע שהמשיב יוכל להיפגש עם שלושה עורכי דין, בתוספת עורכת דין נוספת (סתיו הלפרין), אך לא יותר משלושה עורכי דין בשבוע. * **בר"ע לבית המשפט העליון:** המשיב הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, בטענה להעדר סמכות מצד מ"מ הנציב, ובטענה שסעיף 45א1 לא חל עליו בהיותו גם אסיר וגם עציר. בית המשפט העליון החליט לדון בבקשה, אך מכיוון שהמשיב השתחרר ממעצרו, השאלה איבדה את הרלוונטיות המעשית, והבקשה נדחתה. * **הארכות חוזרות:** שב"ס האריך את תקופת ההגבלה מספר פעמים. במסגרת עתירה נוספת (עת"א 33755-10-24), הוסכם שההגבלה תוארך לתקופות קצרות יותר עד להכרעה בעליון. לבסוף, בית המשפט המחוזי בבאר שבע (במסגרת עת"א 33755-10-24) האריך את ההגבלה לשישה חודשים, תוך התרה של מפגש עם ארבעה עורכי דין, ועם עו"ד פֶרְדו ממשרדה של עו"ד שני מורן, באופן שייחשב כמפגש עם עורך דין אחד לצורך המגבלה (סה"כ 5 בפועל, אך נחשבים כ-4). * **ערעור לבית המשפט העליון (עפ"א 73817-06-25):** המשיב ערער על פסק הדין האחרון. הוצעה פשרה למינוי עורך דין חמישי, מוסכם על גורמי הביטחון, לתקופה של שנתיים, כל עוד הנסיבות המצדיקות הגבלה מתקיימות. המשיב לא הסכים להצעה ומשך את הערעור. 4. **הבקשה הנוכחית:** שב"ס מבקש להאריך את תקופת ההגבלה בשישה חודשים נוספים, החל מ-6.11.2025, בהתבסס על חומר מודיעיני חסוי. **טענות הצדדים:** * **המבקשת (שב"ס):** * קיימת עמדת גורמי מודיעין בשב"ס ובמשטרה על הצורך בהמשך ההגבלה, לאור התנהלות המשיב ומידע מודיעיני. * מהחומר החסוי עולה כי חלק מהפגישות אינן נועדו לקבלת שירות מקצועי, אלא להעברת מסרים לפגיעה בציבור או בסדרי בית הסוהר, בהתאם לעילות המפורטות בסעיף 45א1(ב) לפקודה. * המשטרה מזהה את המשיב כראש כנופיה העוסקת בפעילות פלילית רחבה, בעל מסוכנות גבוהה, ואינו בוחל באמצעים לקידום פעילותו הפלילית. * ההגבלה המבוקשת היא מידתית, הכרחית ומאזנת בין זכות הייצוג לבין שלום הציבור והביטחון. * **המשיב (האסיר):** * בדיון, בא כוחו טענה כי לאור ריבוי התיקים, נדרשים יותר עורכי דין על מנת לנהל את ההליכים כראוי, וכי לא ניתן לנהל את כל התיקים לבדה. * קשה ומעשי להחליף עורך דין אחד באחר לצורך עמידה במגבלה. **דיון והכרעה:** 1. **הסדר הנורמטיבי:** בית המשפט סוקר את סעיף 45א1 לפקודת בתי הסוהר, המאפשר לנציב שב"ס להטיל הגבלה על מספר עורכי הדין שאסיר רשאי לפגוש, כאשר קיים חשד ממשי שהפגישות אינן נועדו לקבלת שירות מקצועי, אלא לקידום פגיעה בביטחון המדינה, שלום הציבור, או משמעת בית הסוהר. סעיף 45א1(ה) מאפשר לבית המשפט המחוזי להאריך את ההגבלה לתקופות נוספות. 2. **עקרון היסוד – זכות הייצוג מול אינטרסים אחרים:** בית המשפט מדגיש את חשיבות זכותו של אסיר להיוועץ עם עורך דינו, אך מבהיר שזוהי זכות יחסית, שיש לאזנה עם אינטרסים אחרים, כגון שלום הציבור וביטחון המדינה. 3. **התייחסות לחומר החסוי:** בית המשפט עיין בבקשה ובמסמכים החסויים, וכן שמע את טיעוני הצדדים. 4. **נימוקי ההחלטה:** * **התרחשות התנאים להגבלה:** בית המשפט קובע כי קביעותיו של נציב שב"ס, לפיהן פגישותיו של המשיב עם חלק מעורכי דינו מנוצלות שלא למטרות מקצועיות, התקבלו אף על ידי בית המשפט העליון (ברע"ב 5561/24). בית המשפט העליון קבע כי יש "רגליים לקביעה בדבר חשש ממשי שהמערער ממשיך לנהל ולקדם פעילות עבריינית בהיקף נרחב מבין כותלי בית הסוהר, תוך סיכון שלום הציבור, שלום הסוהרים ושלום האסירים." * **מסוכנות גבוהה:** בית המשפט מוצא בנתוניו השליליים של המשיב, שעולים מהחומר החסוי (שאף נאסף לאחר הדיון בעליון), עדות למסוכנותו הגבוהה, אשר נותרה בעינה. * **מידתיות הפגיעה:** בית המשפט דוחה את טענת המשיב לפגיעה בזכות הייצוג. הוא קובע כי גם אם קיימת פגיעה, הרי שהיא מידתית ונועדה לתכלית ראויה. באיזון שבין הפגיעה הנטענת לבין התכלית של הגנה על שלום הציבור וסדרי בית הסוהר, כאשר קיים חשש ממשי לניצול לרעה, הבכורה ניתנת להארכת ההגבלה. * **התייחסות להצעת בית המשפט העליון:** בית המשפט מתייחס להצעת הפשרה שהועלתה בבית המשפט העליון, ומציין כי גם במסגרת ההצעה, אם ייאסף מידע מודיעיני שלילי, נציב שב"ס יוכל לקבל החלטה אחרת. מאחר שהמידע המודיעיני החמור ממשיך להתקיים, ההגבלה מוצדקת. 5. **סוף דבר:** בית המשפט מקבל את העתירה ומורה על הארכת תקופת ההגבלה על מספר עורכי הדין שהמשיב רשאי להיפגש עימם למשך שישה חודשים נוספים, החל מיום 6.11.2025, בתנאים שנקבעו בהחלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 23.4.2025. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **יישום סעיף 45א1 לפקודת בתי הסוהר:** פסק הדין מדגים את יישומו של הסעיף המאפשר הגבלת פגישות אסירים עם עורכי דין, כאשר יש חשד ממשי לניצול לרעה של הזכות. * **איזון בין זכויות:** הפסיקה מדגימה את האיזון המורכב בין זכותו היסודית של אסיר לייצוג משפטי יעיל, לבין הצורך החיוני של המדינה להגן על שלום הציבור, ביטחון המדינה וסדרי בית הסוהר. * **משקל ראיות חסויות:** ההחלטה מתבססת באופן משמעותי על חומר מודיעיני חסוי, דבר המדגיש את תפקידו של בית המשפט בבחינת מידע רגיש במסגרת הליכים מנהליים. * **השפעת החלטות קודמות:** בית המשפט מכבד ומסתמך על החלטות קודמות של בית המשפט העליון (שקבע כי יש "רגליים" לחשש) ובתי משפט מחוזיים, תוך שהוא מחדש את ההארכה בהתאם לסעיף 45א1(ה). * **מסוכנות כאמת מידה להגבלה:** הדגש על "מסוכנות ברמה הגבוהה ביותר" של האסיר, הן מבחינה פלילית והן מבחינת יכולתו להפעיל פעילות עבריינית מתוך הכלא, מהווה את העילה המרכזית להצדקת ההגבלה. * **הגבלה פרופורציונלית:** אף שהוגבלה הזכות לייצוג, בית המשפט סבור כי ההגבלה היא פרופורציונלית ומיד תית, וזאת כאשר נלקחו בחשבון גם התיקים המשפטיים הרבים בהם האסיר מעורב. ההחלטה להתיר מפגש עם 4 עורכי דין (למעשה, 5 שנספרים כ-4) משקפת ניסיון לאפשר ייצוג סביר. לסיכום, פסק הדין מאשר את המשך הארכת ההגבלה על מספר עורכי הדין שהאסיר יכול לפגוש, בהתבסס על הערכת מסוכנותו הגבוהה והחשד המבוסס לניצול לרעה של פגישותיו עם עורכי דין, וזאת תוך יישום הוראות סעיף 45א1 לפקודת בתי הסוהר ושמירה על איזון בין זכויות.