סע"ש 48731-11-21

תקציר

התובעת, עובדת משכילה בעלת מספר תארים אקדמיים, עבדה בבית הספר של הנתבעת למעלה משש שנים. התובע תבע את הנתבעת להטבות תעסוקה שונות. הנתבעת לא מסרה לתובע הודעה מוקדמת על תנאי עבודה וחוזה עבודה, דבר שהשפיע על ודאותן של מספר זכויות, לרבות שינויים בתפקיד התובע, הוצאות נסיעה והפרשות לפנסיה. כתוצאה מכך, פסק בית המשפט לתובע פיצוי בסך 5,000 ₪, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה. הנתבעת גם לא הפרישה לקרן ההשתלמות של התובעת, מה שהוביל לפסיקה כוללת של 41,121 ₪ בגין הטבה זו, כולל ריבית והפרשי הצמדה. בית הדין בחן את תפקידה של התובעת במקום העבודה וקיבל את גרסתה לפיה הועסקה כמנהלת לאורך כל תקופת העסקתה, מה שזיכה אותה בהפרשות לקרן השתלמות לכל התקופה. כמו כן נפסקו לתובע 9,125 ₪ בגין דמי הבראה שלא שולמו, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. עוד קבע בית המשפט כי זכותה של התובעת להחזר הוצאות נסיעה לא נשללה עקב שימושה ברכב פרטי, ונפסקו לה 18,860 ₪ בגין ההפרש בין ההוצאה בפועל לבין הסכום ששולם על ידי הנתבעת. כמו כן, בית הדין מצא כי התפטרותה של התובעת נבעה מהרעה מוחשית בתנאי העבודה לאחר שסמכויותיה הועברו לעובדת אחרת. התפטרות זו זיכתה אותה בפיצויי פיטורים, שבית המשפט חישב כי הם בסך 18,288 שקל, כולל הפרשי ריבית והצמדה. בנוסף, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם 8,000 ₪ בתוספת מע"מ עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. עוד נמצא כי הנתבעת הפרה את חובתה בכך שלא מסרה לתובעת את כל תלושי שכרה, ובאי מתן הודעה מוקדמת על התפטרותה. על פסק הדין ניתן לערער לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.