רע"א 21780-12-22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבת ים. הבקשה הוגשה על ידי חברת ביטוח (המבקשת) אשר ביקשה לערער על החלטת בית המשפט למחוק סעיפים מכתב ההגנה של החברה בתביעה שהוגשה על ידי מבוטח (המשיב). המשיב תבע תגמולי ביטוח מכוח פוליסת נכות, אך חברת הביטוח דחתה את תביעתו וסירבה לשלם תגמולים נוספים. לאחר מכן פנה המשיב לבית המשפט בבקשה לערער על החלטה זו. בתגובה הגישה חברת הביטוח כתב הגנה שכלל טענות להפרת חוזה יסודית ומרמה מצד המשיב. המשיב ביקש למחוק סעיפים אלה, אשר בית המשפט נעתר להם, והורה על מחיקת הטענות הנוגעות להכחשת עיסוק, הפרה יסודית של חוזה הביטוח וקבלת פיצויים במרמה מכתב ההגנה. בית המשפט חייב את חברת הביטוח גם בהוצאות המשיב. חברת הביטוח, בבקשת רשות הערעור, טענה כי החלטת בית המשפט התבססה על טעויות פרוצדורליות וכי יש לאפשר לה להציג הגנות אלה. עם זאת, השופט שבחן את בקשת רשות הערעור לא מצא שחר בטענות חברת הביטוח. השופט אישר את החלטת בית משפט קמא, והדגיש כי חברת הביטוח לא העלתה טענות אלה במכתבי הדחייה הראשוניים ששלחה למשיב וכי לחברה היו משאבים רבים להבטיח מענה יסודי וראוי. זאת ועוד, הסכימה השופטת עם פרשנותו של בית משפט קמא להנחיות המפקח על הביטוח, המחייבות את המבטחים לפרט את הנימוקים לדחיית תביעה בהזדמנות הראשונה. מאחר שחברת הביטוח לא הוכיחה נסיבות חריגות המצדיקות העלאת טענות חדשות בכתב ההגנה, הגיע השופט למסקנה כי החלטתו של בית משפט קמא הייתה סבירה ועולה בקנה אחד עם הפסיקה הקיימת. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, וחברת הביטוח חויבה בהוצאות המשיב, אם כי בסכום מופחת של 5,000 ₪. פסק דין זה מחזק את חשיבות ההקפדה על הנחיות המפקח על הביטוח ומבטיח כי המבוטחים זוכים ליחס הוגן בהתנהלותם מול חברות הביטוח.