בג"צ 9734/03

תקציר

פסק הדין סובב סביב עתירה נגד בית הדין הרבני הגדול ובית הדין הרבני האזורי תל אביב-יפו. בתי משפט אלו קבעו כי סכסוך רכושי בין בני זוג גרושים צריך להתברר על פי דין תורה ולא על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג. השאלה המשפטית היא מהות ההסכמה הנדרשת לפי חוק יחסי ממון. החוק קובע כי על בתי הדין הדתיים לקיים את חוק יחסי ממון, אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת. הסכסוכים הכספיים של בני הזוג הוסכמו בעבר לטיפול בבית הדין הרבני כתנאי מוקדם לגירושין. עם זאת, אין אזכור מפורש לשמירה על חוקי התורה. בג"ץ קובע כי היעדר הסכמה מפורשת מחייב את תחולתו של חוק יחסי ממון. פסק הדין מדגיש את עקרון הכבוד ההדדי בין בתי המשפט ומכיר במורכבות התיק בשל טענות לבגידה ואונס. עם זאת, המסקנה היא כי בתי הדין הרבניים נעדרו סמכות במקרה זה משום שדרישת ההסכמה לא התקיימה. לפיכך, בית המשפט העליון מורה כי הסכסוך הרכושי יידון לפי חוק יחסי ממון ומציע להחזיר את התיק לבית הדין הרבני הגדול להכרעה מהירה. ראוי לציין כי השופטת פרוקצ'יה מדגישה את הצורך בכבוד הדדי וזהירות בעת התערבות בהחלטות של ערכאות אחרות, במיוחד בתחום הרגיש של ענייני המעמד האישי.