בד"א 49/20

תקציר

פסק דין זה קשור ככל הנראה לשלושה עורכי דין שהורשעו בעבירה פלילית לאחר שניצלו את מעמדם כעורכי דין לביקור אסירים ביטחוניים ולהעברת מסרים ארגוניים בין אסירים, חמאס ואנשי תנועת הג'יהאד האיסלאמי. עורכי הדין הועסקו במשרד אלקדס לשירות חוקתי ומסחר. כתב האישום נגדם תוקן, והם הודו באישומים המתוקנים, שכללו ביקור אסירים תמורת תשלום, בידיעה שהם משתייכים לארגונים בלתי חוקיים. בית המשפט העליון החמיר את הענישה והטיל עונשי מאסר על עורכי הדין. בעקבות זאת קיים בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין דיון לקביעת העונש המשמעתי, ובסופו של דבר השהה את רישיונם למשך שנתיים, החל מיום 19.7.2020. ועדת האתיקה ערערה על ההחלטה וביקשה להחמיר את הענישה של עשר שנות השעיה. עם זאת, בית המשפט החליט שלא להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, והותיר על כנו את ההשעיה בת השנתיים. החלטת בית המשפט התבססה על מספר גורמים, ובהם חומרת העבירות, הישנותן וניצול לרעה של מעמדם המקצועי על ידי עורכי הדין. בנוסף, ציין בית הדין כי עורכי הדין כבר הורחקו בפועל ממקצועם לתקופה ארוכה יותר מהשעיית המשמעת. עוד צוין בפסק הדין כי קיים מדרג בחומרת העבירות הנוגעות להכנסת פריטים לבתי הסוהר וכי אין לצפות להיעדר מדרג בענישה המשמעתית. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי ההרשעה הפלילית כשלעצמה מהווה הפרה משמעותית של חובות ההתנהגות של עורכי הדין. בסופו של דבר, בית המשפט דחה את הערעורים ואישר את ההשעיה בת השנתיים, תוך שהוא מדגיש כי בית המשפט המחוזי שקל את כל הגורמים והטענות הרלוונטיים.