ת"א 11449-06-20

תקציר

הסכם הפשרה שהושג בין התובעים לנתבעים, אשר נתן תוקף לפסק הדין, פירט את התחייבויות הצדדים. הנתבעים היו אמורים לייצר מיליון סכינים עבור התובעים, ואילו התובעים ישלמו עבור עלויות הייצור ויעבירו אישורים מסוימים לנתבעים. החוזה כלל סעיף הקובע כי אי עמידה בהתחייבויות תגרור קנס של 50 אלף שקל ללא צורך בהוכחת נזק. הנתבעים לא פעלו בתום לב ולא ייצרו את הסכינים בזמן ובתקני האיכות הנדרשים. הם גם לא סייעו בתהליך הייצור, למרות ההסכם. בית המשפט מצא כי טענות הנתבעים בדבר תנאי ההשעיה ואי עמידתו הנטענת של התובע בהתחייבויות נאמרו בחוסר תום לב. מאחר שהנתבעים הפרו את החוזה, הם נמצאו אשמים ונדרשו לשלם לתובעים 300,000 ₪ אובדן רווחים ועוד 30,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות. סכום זה נפסק כפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לתובעים כתוצאה מהפרת הנתבעים, אשר מנעה מהם לעמוד בהתחייבויותיהם החוזיות. כמו כן חויבו הנאשמים בתשלום דמי קנס בסך 50,000 ₪, כאמור בחוזה. התביעה נגד הנתבעת מס' 2, גב' ימית תורג'מן, נדחתה מאחר שהתובעים לא סיפקו כל עילת תביעה נגדה, והיא לא הוזכרה במהלך הדיונים.