תא"ק 15191-07-18

תקציר

בית המשפט החליט כי בקשת הנתבעים למתן רשות להתגונן מתביעת הפינוי נגדם תידחה, שכן הם לא הציגו הגנה תקפה. על הרכוש המדובר, שבבעלות התובעת, הוטל חילוט לאחר שהנאשם הורשע בעבירות של הלבנת הון והסתרת בעלות. התובע הגיש תביעת פינוי נגד דיירי הנכס, והשיג פסק דין חלקי המורה על פינוי חלק מהדיירים. הנתבע, שהיה כלוא בתקופה זו, טען כי התובע התרשל בכך שלא פינה את הנכס מוקדם יותר וכי שהותם הממושכת היוותה היתר משתמע לתפוס את הקרקע. עם זאת, בית המשפט מצא טענות אלה כשקריות, שכן התובע נקט באופן אקטיבי בהליכי פינוי ופנה ישירות לנתבע על מנת לפנות את הנכס. זאת ועוד, טענת הנתבעים כי התגוררו בנכס במשך שבע שנים הופרכה, שכן הם נכלאו בחלק מתקופה זו. בית המשפט הגיע למסקנה כי החזקתו של הנתבע בנכס הייתה בלתי חוקית, וכי טענותיהם בדבר סמכות משתמעת או הסכמה שבשתיקה משוללות כל יסוד. הנתבע חויב לפנות את הנכס בתוך 60 יום ולהחזירו לתובע. החלטה זו התקבלה מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים, כאשר זכות הערעור שמורה כדין.