בש"פ 2350/21

תקציר

הוגש ערעור לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי על חילוט ערבויות בעקבות אי התייצבותו של הנאשם בבית המשפט. המערערים, אשר הבטיחו את הופעתו של הנאשם, טענו כי חובת הפיקוח שלהם הוסרה עם ביטול תנאים מסוימים לשחרורו של הנאשם וכי הם מילאו את חובתם כמפקחים. עם זאת, בית המשפט פסק נגד המערערים וקבע כי ערבויותיהם נותרו בתוקף. על פי פסק הדין, בחתימת המערערים על בקשת הערבות הוסכם במפורש להבטיח את הופעתו של הנאשם בבית המשפט. זאת ועוד, החוק קובע כי התייצבות למשפט היא תנאי חובה לשחרור בערובה, החל במקרה זה. בית המשפט הדגיש גם את ההשפעה המרתיעה של חילוט הערבויות, החיונית לשמירה על שלמות מערכת הערבות. לפיכך, החלטת בית המשפט המחוזי לחלט את ערבויות המערערים במלואן התקבלה, שכן הפרת תנאי השחרור על ידי הנאשם הצדיקה פעולה זו. הערעור נדחה, והוחלט על חילוט מלוא סכום הערבויות.