ת"א 32060-05-12

תקציר

התובע והנתבעים הינם שכנים בבניין מגורים בן שתי קומות בתל אביב-יפו. התובע תובע, בין היתר, לסלק את הנתבעים מהגג המשותף, להרוס את רכושם בו ולהשיב את המצב לקדמותו. הנתבעים טוענים להתיישנות. השופטת פותחת בביטול טענתו של האחרון, שכן חלק מטענות התובע מבוססות על סיטואציות מתמשכות. לאחר מכן פונה השופט לשאלת החזקה והשימוש בגג. לא ניתן לגשת לגג מדירת התובעת והנתבעים טוענים לחזקה בלעדית על בסיס ההפרדה הפיזית בין הדירות. עם זאת, השופט פוסק לטובת התובע, וקובע כי הגג אינו מוקצה כדין לדירת הנתבעים. לפיכך, אין לנתבעים זכות חזקה בלעדית. לאחר מכן, דן השופט בהיתרי התכנון לבנייה של הנתבעים על הגג. בשנת 2001 קיבלו הנתבעים היתר לבניית חדר יציאה לגג, דבר עליו הסכימה התובעת בהסכם. השופט מסביר כי ההסכמה הייתה לכל בנייה נוספת שלא חרגה מגבולות הגג ומהיתר הבנייה. בשנת 2011 ביקשו הנתבעים להרחיב את הבנייה, דבר שהתובעת מתנגדת לו. עם זאת, השופטת קובעת כי השטח המדובר כבר ויתר על ידי התובעת בהסכם, וההרחבה אינה משנה זאת. לאחר מכן מתייחסת השופטת לטענות התובע בדבר חריגה מהיתרי הבנייה, פגיעה אסתטית במבנה ופגיעה בערך הנכס של התובעת עקב בניית הנתבעים על הגג. השופט מוצא קשיים בעמדות התובע ומסתמך על ממצאי מומחה בית המשפט, שלא מצא הוראות לתיקון או לפיצוי. לפיכך, השופט פוסק לטובת הנאשמים בנקודות אלה. השופט מורה לנאשמים להסדיר את הניקוז מהגג בפיקוח מומחה בית המשפט, על חשבונם. השופט פוסק לטובת התובע גם בעניין המחסן בחצר הנתבעים, הגורם למטרד שלא כדין, ומורה לנתבעים לעמוד בתנאים מסוימים או לפנותו. השופט גם אוסר על הערמת חפצים מול חלונות התובע. השופטת בוחנת טענות נוספות, לרבות מיקום בלוני גז, הגבהת חצר הנתבעים, נזקי רטיבות, בעיות ביוב ונזק לרכבו של התובע. השופט פוסק לטובת התובע בעניין הגבהת החצר ונזקי הרטיבות הנגרמים לדירתו, ומורה לנתבעים לתקן את הבעיה. תביעות אחרות, כגון נזקי הרכב, נדחות. התוצאה היא שהשופט מקבל חלק מהתביעה, ומורה לנתבעים לאפשר לתובע גישה לתשתיות על הגג ולשאת בעלויות ויסות נזקי הניקוז והרטיבות. יתר התביעות נדחות, וכל צד אחראי להוצאות המשפט שלו.