ת"א 705-05-17

תקציר

התובעת עתרה לביטול רישום הבעלות בדירה על שם המנוח ולרישום הדירה על שמם. לטענתם, הרישום הושג במרמה. עם זאת, השופט מצא כי התובעים לא הצליחו להוכיח את טענתם. הם לא עמדו בשני התנאים הקבועים בסעיף 93 לפקודה, המאפשר תיקון רישום לאחר הליכי פשרה במקרים של מרמה או טעות. ראשית, התובעים לא הוכיחו את זכותם בדירה. הראיות שהציגו, לרבות עדויות התובע ועדים נוספים, הותירו רושם שלילי ולא תמכו בטענתם. שנית, הם לא הוכיחו כי הרישום על שם הנתבע היה מזויף. עדותו של הנתבע, לעומת זאת, הייתה אמינה ואישרה כי הייתה לו חזקה כדין בדירה. בנוסף, התובע טען לרשלנות מצד פקיד ההסדר בכך שלא מסר להם הודעה על הליך הפשרה. השופטת דחתה טענה זו, וקיבלה את עדותו של פקיד ההסדר כי ההליך התנהל כדין וכי אכן נמסרה לתובע הודעה. מאחר שהתובע לא הצליח להוכיח את טענתו, הורה השופט על מחיקת התביעה וקבע כי על התובע לשלם את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של הנתבע, יחד עם הוצאות פקיד ההסדר.