ב"ש 92255/03

תקציר

המשיב הואשם ברצח בכוונה תחילה ובית המשפט מחליט אם לעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. השופט מסכם את הראיות שהציגה התביעה, לרבות עדויות של עדי ראייה, ראיות פורנזיות והצהרות סותרות של המשיב עצמו, ומגיע למסקנה כי יש די ראיות לכאורה כדי להצדיק מעצר. הראיות, אף שהן נסיבתיות, מספיקות כדי לבסס הרשעה, במיוחד בהתחשב בחומרת העבירה – רצח בכוונה תחילה ובדם קר – ובעברו הפלילי של המשיב. השופט מדגיש כי מטרת המעצר אינה רק עונשית אלא גם מניעתית, להגן על הציבור. בשל חוסר אמינותו של המשיב וחומרת העבירה, השופט מורה על מעצרו ללא כל תנאי ערבות. החלטה זו התקבלה בנוכחות המשיב ועורכי הדין המעורבים, ופסק הדין ניתן ביום 29.11.03.