בש"פ 8730/13
החלטה עליון
תקציר
עניינו של הערעור בשאלה האם קיימות די ראיות לעכב את המשיב עד תום ההליך הפלילי נגדו. הראיות שהציג המערער הן נסיבתיות לחלוטין. עם זאת, השופט קובע כי די בראיות הנסיבתיות שהוצגו כדי לעצור את המשיב. ההחלטה מתבססת על מספר גורמים. ראשית, ישנם דיווחים בתקשורת על שיחות אינטנסיביות בין הצדדים המעורבים. שנית, קיומם של טלפונים ממוקדים, סיור מקדים בזירת הפשע ועדותו של מחמוד, שטען כי המשיב הודה בפניו. בנוסף, מצטט השופט שיחה בין המשיב לבין ג'אסם בעניין פירוק אקדח ועזיבתו של המשיב את ביתו במהלך מעצרים. באופן מרשיע ביותר, השופט מצביע על דברי המשיב בפני החוקרים, המרמזים על אשמה וחסרים הסבר מניח את הדעת. השופט מגיע למסקנה כי די במארג ראיות זה כדי לבסס אשמה ולכן מצדיק את מעצרו של המשיב עד תום המשפט. חומרת עבירת הנשק שוקלת אף היא לטובת המעצר. משכך, הערעור מתקבל, והמשיב יישאר במעצר.
חקיקה מקושרת
בש"פ 8730/13 מדינת ישראל נ' איאד הייב, עליון (5.1.2014)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.