עע"מ 7532/21

תקציר

פסק הדין מתייחס לקבילות מסמכים כראיה בתיק ערעור. השופט מסביר כי על פי תקנה 134(ב)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, צדדים יכולים לצרף מסמכים לערעור עליו הם מתכוונים להסתמך רק אם אותם מסמכים התקבלו כראיה בערכאה הנמוכה יותר. הדבר חל גם על מצבים בהם בעל דין מבקש להציג ראיות חדשות, אשר חייבות להתקבל על ידי בית הדין לערעורים. עם זאת, הגדרת "ראיות" אינה כוללת מסמכים הנזכרים לתמיכה בטענה נורמטיבית. במקרה זה קבע השופט כי ההנחיה המנהלית המוזכרת בערעור לא הוגשה כראיה אלא כאסמכתא משפטית, ולכן מקובל לכלול אותה בערעור אף שלא הוצגה בערכאה נמוכה יותר. עוד ציינה השופטת כי אין זה מתפקידם של רשמי בתי המשפט למחוק טענות הנוגעות לטענות שהועלו בשלבים מקדמיים של הליך; טענות אלה צריכות להידרש על ידי ההרכב הדן בערעור לגופו. לפיכך, הבקשה למחיקת סעיפים מהודעת הערעור נדחתה. השופטת סיימה את דבריה בקובעה כי המשיבה יכולה להעלות את התנגדותה לערעור בתגובתה וכי בנסיבות העניין לא ייפסקו הוצאות.