עמ"ה 540/03

תקציר

פסק הדין נסוב סביב פרשנותו של סעיף 45 לחוק העידוד בדבר משך הטבות המס למפעלים מאושרים. החוק קובע כי יש להעניק הטבות בגין הכנסה שהושגה בתוך שבע שנים משנת המס הראשונה של מפעל, ובלבד שלא חלפו ארבע עשרה שנים מיום מתן האישור. נקודת המחלוקת העיקרית היא משמעות המונח "שנה" המשמש בחוק. בית המשפט קובע כי יש לפרש את המונח כשנים קלנדריות ולא כשנות מס, למרות שהאחרון הוא השימוש הנפוץ בדיני המס. פרשנות זו מוצדקת על ידי בחינת ההיסטוריה החקיקתית של החוק, המלמדת על כוונה להבחין בין מטרות כלכליות לבין שיקולי מס. בנוסף, בית המשפט מדגיש כי פירוש המונח "שנה" כשנים קלנדריות מתיישב עם התכליות החברתיות-כלכליות של חוק העידוד, הימנעות מאפליה בין מפעלים מאושרים שונים והבטחת תחולה ברורה ושוויונית של הוראות המס. לפיכך, תקופת ההטבה למערערת, שאישורה ניתן במאי 1986, הסתיימה במאי 2000. כך, הם זכאים להטבות מס על הכנסתם החייבת עד לאותו מועד. פסק הדין כולל גם את שיטת חישוב המס וקובע את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין שתשלם המערערת.