בג"צ 2725/02

תקציר

פסק דין זה עוסק בעתירה שעניינה חוק ביטוח בריאות ממלכתי ומימון אשפוז פסיכיאטרי ושירותים אמבולטוריים הניתנים על ידי שירותי בריאות כללית בבתי חולים כלליים. השאלה הראשונה העומדת להכרעה היא האם המדינה התחייבה לשאת במימון מלא של שירותים פסיכיאטריים אלה, והשנייה היא האם קיצוץ בתקציב מהווה סיבה לכך שהמדינה תהיה פטורה מחובתה לשלם את מלוא ההוצאות הכספיות. מסקנת פסק הדין היא כי המדינה אכן התחייבה לכסות את כל העלויות הכרוכות באספקת שירותים אלה, על בסיס הסדר חוזי בין המדינה לבין שירותי בריאות כללית. ההסדר, שיזמה המדינה, קבע במפורש כי המדינה תישא בכל העלויות החל מיום 1.7.2000, וכללית תחדל להנפיק טפסים עבור שירותים אלה. הסדר זה נעשה בעקבות בקשתה של כללית למתן פסק דין הצהרתי בדבר אחריות המדינה למימון שירותים אלה. לשונו המפורשת של ההסדר, כמו גם הנסיבות הסובבות אותו, מצביעות על אחריותה המלאה של המדינה. באשר לקיצוץ התקציבי, פסק הדין קובע כי אילוצים תקציביים אינם פוטרים את המדינה ממילוי התחייבויותיה. על המדינה למלא את חובותיה המהותיות, והיעדר כיסוי תקציבי אינו פוטר אותה מאחריותה. בעוד שהמשיבים טענו כי הם יכולים לבחור נותני שירותים אחרים בשל אילוצי תקציב, פסק הדין מבהיר כי מאחר שהצדדים הגיעו להסכמה, יש לכבדה, אם כי המדינה חופשית להתקשר בעתיד עם ספקים אחרים אם לא יוסכם על מחירים. בסיכומו של דבר, העתירה מתקבלת, והמדינה מחויבת לשלם לשירותי בריאות כללית עבור אספקת השירותים האמורים בשיעורים הקבועים בחוק, החל מיום 1.7.2000. המדינה נדרשת לשאת גם בהוצאותיה של כללית ובשכר טרחת עורך דין.