עמ"ש 10206-06-12

תקציר

הערעור נדחה משום שכוון כנגד ממצאים עובדתיים של הערכאה החוקרת, שקשה לבטלם בערעור. לבית המשפט הפרוצדורלי יתרון מובהק בהערכת הראיות ועדויות העדים, והמערערים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם. עוד נמצאה הצוואה נקייה מפגמים צורניים ונטל ההוכחה הוטל על המערער להוכיח השפעה בלתי הוגנת או חוסר כשירות נפשית מצד המצווה. המערערת לא הצליחה להוכיח טענות אלה וממצאיו של בית משפט קמא, שהתבססו על הראיות והעדויות, הראו כי המנוחה הייתה מסוגלת להביע את דעותיה בבהירות. זאת ועוד, גם טענות המערערת בדבר ייצוג משפטי לקוי וזיוף לא היו משכנעות. בית המשפט הדגיש את מעמדן המיוחד של הצוואות ואת הצורך בבדיקה רפואית מוסמכת בחלק מהמקרים, אך גם הכיר בכך שהחוק אינו מחייב אישור רפואי לצוואה. בסיכומו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי אין עילה להתערב בהחלטת בית משפט קמא ועל כן דחה את הערעור והורה למערערת לכסות את הוצאות המשיבים.