תו"ב 20034-08-14

תקציר

בית המשפט מקבל חלקית את טענת הנאשם להגנה מפני צדק בכל הנוגע לכתב אישום בגין אי ציות לצו בית משפט ושימוש במקרקעין ללא היתר. כתב האישום נובע מכך שהנאשם ביצע לכאורה עבירות אלה במשך תקופה של 18 שנה. הנאשם טוען כי השיהוי הרב בהגשת כתב האישום – כמעט 19 שנים – פוגע ביכולתו לנהל את הגנתו, וכי הוא נבע משיקולים זרים. בית המשפט אמנם אינו מוצא טעם בטענה האחרונה, אך מקובל עליו כי השיהוי בהעמדה לדין, יחד עם ייחוס העבירות שבוצעו במשך תקופה כה ארוכה, פוגע קשות בתחושת הצדק וההגינות. היא קובעת כי המאשימה, במקרה זה, הוועדה המקומית, לא פעלה במהירות וכראוי בהעמדתו לדין של הנאשם, במיוחד נוכח אופיין הלא חמור של העבירות המיוחסות לו והמשאבים המוגבלים העומדים לרשות האכיפה. אולם, במקום לבטל את כתב האישום, בית המשפט מתקן אותו כך שיגביל את תקופת העבירה לחמש השנים שקדמו לפעולת החקירה הראשונה, שהחלה ב-8 באפריל 2014. בכך מובטחת יכולתו של הנאשם לנהל את הגנתו ושומרת על האינטרס הציבורי באכיפת דיני התכנון והבניה. לפיכך, כתב האישום יעמוד, אך הנאשם לא יואשם בעבירות שבוצעו לפני 8 באפריל 2009.