ע"א 149/89

תקציר

פסק הדין נסוב סביב פרשנותו של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים והאם הוא חל על התאונה הטרגית של הרצל בורנשטיין, שנפטר לאחר שמנוף GROOVE-TM 1150 גרם לקריסת המשטח עליו עמד. שאלת המפתח היא האם העגורן נחשב ל"רכב מנועי" על פי החוק. השופט מצא כי העגורן עונה להגדרה של "מכונה ניידת המסוגלת לנוע בכוח מכני על הכביש" כאמור בחוק. בעוד שמטרתו העיקרית של מנוף אינה לתחבורה, השופט מפרש את לשון החוק – ובפרט את המילה "לרבות" – כך שדרישת המטרה העיקרית נחוצה רק לחלק מכלי הרכב המנויים בהגדרה. מכיוון שהמנוף הוא מכונה ניידת שיכולה לנוע בכוחות עצמה, הוא נחשב לרכב מנועי, והחוק חל על התאונה. בנוסף, השופט דן במונח "שימוש" בהקשר של רכב מנועי ומגיע למסקנה כי התאונה אכן נופלת תחת ההגדרה של תאונת דרכים כפי שהיא נגרמה כתוצאה משימוש ברכב מנועי. השופט בך, בחוות דעת חולקת, מסכים כי העגורן הוא רכב מנועי אך טוען כי התאונה לא התרחשה עקב השימוש בו כאחד – מטרת העגורן בעת התאונה הייתה להרמה ולא להובלה. השופט אלון מצדד בשופט מצא, ומדגיש כי הדיון התמקד אך ורק בסיווג העגורן ולא בשאלת השימוש. אשר על כן, הערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה נדחים, כאשר השופט בך חולק על כך, וחברת הביטוח (המערערת מס' 5) חויבה בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין.