ת"ת 54509-03-19

תקציר

השופט פסק לטובת התובע במקרה זה. התובעת, ארגון שבסמכותו להטיל היטלים על עסקים מסוימים, דרשה מהנתבעת תשלום היטלים כאמור. הנתבע, שנחשב "תעשיין" על פי החוקים הרלוונטיים, טען כי ההיטלים אינם חלים עליו. עם זאת, השופט מצא כי הנתבע נופל בקטגוריה של יחידים החייבים לשלם היטלים אלה וכי לתובע יש זכות לדרוש תשלום. השופטת גם הסכימה עם שיטת חישוב ההיטל של התובעת, ודחתה את הטענות שהציגה ההגנה בנקודה זו. נקבע בבית המשפט כי הנתבע לא הגיש את הדוחות הנדרשים במועד, דבר שהיה מחייב אותו לסכומי היטל ספציפיים. במקום זאת, התובע חישב את ההיטל על פי מתודולוגיה משלו, שהשופט מצא לנכון בהתחשב בנסיבות. בנוסף לסכום ההיטל הכולל בסך 21,018 ₪, חויבה הנתבעת בתשלום ריבית והפרשי הצמדה שנצברו מאז הגשת התביעה, וכן שכר טרחת עורך דינה והוצאותיה של התובעת, בסך 3,000 ₪. לשני הצדדים יש זכות לערער על ההחלטה. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום שלישי, אלול תשפ"א, המקביל ליום 11.8.2021.