רע"א 3961/13

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור של תעשיות חבלט על החלטת מינהלת סל"ע, בעניין פיצוי לפי חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005, בגין שלושה נכסים באזור התעשייה ארז שפונו במסגרת תכנית ההתנתקות. לחברה היו זכויות חכירה לנכסים אלה והיא החכירה את המבנים בהם. החלטת מינהלת סלע דחתה את בקשת חבלט תעשיות להגדיל את הפיצוי שקיבלה. על החלטה זו הוגש תחילה ערעור לבית משפט השלום בירושלים, אשר לאחר דיון הפנה את הדיון בפיצוי המבנים לוועדה מיוחדת של מינהלת סלע. עוד קבע בית משפט השלום כי יש לדחות את תביעות החברה לפיצוי בגין רכיב הקרקע בחלקות. תעשיות חבלט ערערו על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בירושלים, שדחה גם הוא את ערעורם. בית המשפט המחוזי אישר את החלטת בית משפט השלום, והדגיש כי הפיצוי לו זכאית החברה חייב להתבסס על הוצאות שהוצאו בפועל, כקבוע בחוק, וכי הערכות השווי חרגו מהתנאים הקבועים בחוק. החברה פוצתה לפי ערכה הספרייה, ובתי המשפט קבעו כי הדבר מוצדק ובהתאם לחוק. המבקשת, חבלט תעשיות, טענה כי נמנע מהם פיצוי הולם והוגן וכי קיימות סתירות בין פסק הדין הראשון לשני. עם זאת, בית המשפט מצא כי ההנחות שהועלו בפסק הדין הראשון היו שגויות וכי המסמכים שהגיש השמאי הפרטי של החברה הם חישובי השווי הנורמטיבי של הבנייה, אשר אינם יכולים להיחשב כהוצאות שהוצאו בפועל. לפיכך, פסק הדין מאשר את החלטות הערכאות הנמוכות כי הערעור על החלטת מינהלת סלע לדחות את הבקשה לפיצוי מוגדל נדחה. בקשת רשות הערעור נדחית, כלומר ההחלטות הקודמות עומדות בעינן, והמבקש אינו זכאי לכל פיצוי נוסף מעבר למה שכבר נפסק.