בג"צ 9834/01

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה שהגישו בני זוג נשואים שפתחו בהליכים משפטיים סותרים בעקבות משבר במערכת היחסים ביניהם. האישה פנתה לבית המשפט לענייני משפחה, ואילו הבעל הגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני, שניהם באותו היום. ההליכים בבית הדין הרבני עסקו בחלוקת רכושם של בני הזוג, אך הבעל הצהיר כי הוא שומר לעצמו את הזכות לדון בנושא בבית המשפט לענייני משפחה. משבני הזוג לא הצליחו ליישב את הסכסוכים ביניהם, הגישה האישה לבית המשפט לענייני משפחה, כולל תביעה למזונות. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי יש לו סמכות לדון בתביעות האישה, לרבות חלוקת רכוש, בהתבסס על תקנות סדר דין אזרחי מסוימות. בתוך כך, פסק בית הדין הרבני גם בעניין הגירושין וחלוקת הרכוש. האישה ערערה לבית הדין הרבני הגדול, שדחה את ערעוריה, מה שהוביל אותה להגיש עתירה לבג"ץ. באשר לפסק הדין לגירושין, קבע בג"ץ כי החלטת בית הדין הרבני, כפי שהוסברה על ידי בית הדין הרבני הגדול, אינה פוגעת בעקרונות הצדק הטבעי והתבססה על ניסיון הפיוס חסר הסיכוי של בני הזוג. בכך הוסר צו הביניים נגד צו הגירושין. בעניין חלוקת הרכוש קבע בית המשפט העליון כי גם אם לבית הדין הרבני הייתה סמכות ראשונית, הבעל ויתר עליה על ידי הגשת תביעה לפירוק שיתוף בבית המשפט לענייני משפחה, והחלטת בית הדין הרבני בעניין זה בטלה. עם זאת, מאחר שהבעל כרך נכסים אחרים בהליכים בבית הדין הרבני, בית המשפט לענייני משפחה ישקול את כל רכושם של הצדדים כדי להימנע מפיצול ההתדיינות. לסיכום, בוטל הצו המותנה בעניין פסק הגירושין, ואילו הצו בדבר חלוקת רכוש הפך למוחלט, הכריז על החלטת בית הדין הרבני כבטלה, והותיר את העניין לבית המשפט לענייני משפחה. השופט ריבלין הביע תקווה כי בני הזוג יפתרו בחוכמה את המחלוקות ביניהם בדרכי שלום. ההחלטה התקבלה ללא הוצאות, והעתירה נדחתה.