ס"ע 17151-11-11

תקציר

פסק הדין דן בכללים ובהנחיות הנוגעים להערכת תארים אקדמיים המתקבלים בחו"ל לעובדי מדינה בישראל. האגף להערכת תארים אקדמיים ודיפלומות מחו"ל אחראי על הערכת תארים אלה. תפקיד האגף הוא לבחון האם התואר הזר שווה ערך לתואר אקדמי ממוסד ישראלי מוכר, תוך התמקדות בתעסוקה ועל בסיס עקרון השוויון. התנאים לאישור שקילות מפורטים בחוזרי משרד החינוך. בנסיבות מיוחדות ניתן להצדיק שיטות בחינה נוספות, כגון ראיונות. התובע במקרה זה למד בשלוחה של אוניברסיטה זרה בישראל והגיש בקשה לתעודת שקילות. בקשתם נבחנה על ידי האגף, אשר החליט לראיין את התובע. מהראיון עלה כי תשובותיה של התובעת בנוגע לחומר הלימוד לא היו מספקות, דבר המעלה ספקות לגבי כדאיות לימודיהם. בנוסף, עבודת הגמר שהוגשה על ידי התובעת הכילה חוסר עקביות, והתובעת לא הצליחה להסביר מושגי יסוד מהקורסים שלהם. מהראיות עולה כי התובע לא עבר תהליך לימודים מסודר, מה שהוביל את האגף לשלול מהם תעודת שקילות. בית המשפט קבע כי המדינה פעלה בסבירות ולא הייתה חייבת לערוך ראיון נוסף. זאת ועוד, טענת התובעים כי הסתמכו על חוזרים מסוימים שהוצאו על ידי גופים ממשלתיים לא הייתה מבוססת. בסופו של דבר, בית המשפט דחה את תביעת התובעים והורה להם לשלם את הוצאות הנתבעת. התובע לא היה זכאי לתעודת שקילות אוטומטית ולא הוכיח את זכאותו לתעודת שקילות. ההחלטה התקבלה על סמך נסיבותיו הספציפיות של המקרה, בהתחשב בדרישות המנהליות ובהיעדר ראיות התומכות בטענות התובע. בפסק הדין הודגש כי למדינה סמכות לבחון בקשות באופן פרטני וכי טענות התובע בנוגע להליך הראיון אינן תקפות.