ת"א 36227-10-18

תקציר

בית המשפט דוחה את טענת פיברטק כי היא אינה צד לחוזה למכירת הצינור, וקובע כי הוא בלתי סביר ובלתי אמין. הסכם הפשרה בין התובעת לבין התאגידים מתפרש כהתחייבות כללית, האוסרת על התובעת לפתוח בהליכים כלשהם בנוגע לפרויקט, לרבות כנגד צדדים שלישיים. בית המשפט דוחה גם את טענת התובעת כי עלות הסרת הצינור נוכתה מהחשבון הסופי, מוצא את עדויות עדי התאגיד אמינות יותר ומציין את היעדר המסמכים התומכים בטענת התובע. בינתיים, התביעה שכנגד שהגישה פולקום מתקבלת. נקבע כי התובעת חייבת לשלם לפולקום את התמורה המוסכמת בגין הצינור, שכן טענת אי ההתאמה נפתרה והתובעת קיבלה את מלוא התשלום עבורה. סכום זה צמוד למדד המחירים לצרכן וכרוך בריבית חודשית של 1% מיום הגשת התביעה שכנגד. בנוסף, מר גרש פליק, אשר העמיד ערבות אישית לתשלומי התובע, חויב לשלם לפולקום 500,000 ₪ בהתאם לצ'ק הביטחוני שמסר. בית המשפט מוצא את סכומי ההוצאות הנתבעים על ידי שני הצדדים כסבירים ופוסק אותם בהתאם. כתוצאה מכך, תביעת התובע והודעות צד ג' נמחקות, ופולקום זוכה בסכומים הנקובים בתביעה שכנגד, בצירוף הוצאות משפט.