עמ"נ 58259-09-17

תקציר

העירייה והעותרת ערערו על חיוב הארנונה של העותר. העירייה טענה כי היה מקום לחייב את העותר בסכום גבוה יותר בשל היותו גדול יותר מהמדווח, ואילו העותר סבר כי החיוב גבוה מדי. לגופו של עניין, טען העותר כי אין להטיל תוספת חיוב רטרואקטיבית לתקופה שקדמה לשנת 2009. בית המשפט בחן את הנסיבות והשיקולים של שני הצדדים ומצא כי העותרת לא פעלה בתום לב ביחס לשטח בו היא משתמשת, שכן לא הביאה ראיות לגודלו האמיתי של השטח המושכר. בית המשפט גם לקח בחשבון כי העותרת השתמשה בשטח כמעט כפול מהשטח בו חויבה, במשך 24 שנים. עם זאת, בית המשפט ביטל את העלאת המס הרטרואקטיבית שהוטלה על העותרת לתקופה שבין 2008 ל-2011, שכן ההפרש בשטח שנמדד על ידי העירייה בשנים 2009 ו-2011 לא היה משמעותי דיו כדי להצדיק חיוב רטרואקטיבי, מה גם שהעירייה ערכה ביקורת בשנת 2009. פסק הדין קבע גם את חיוב העותר במס בגין סיווגו וגודלו של הנכס, ודחה את הערר על חלקים אלה מאחר שוועדת הערר כבר בחנה אותם בפירוט. שני הצדדים היו אחראים לתשלום הוצאותיהם.