ת"ק 13833-06-21

תקציר

התובעים תבעו את הנתבעת לפיצוי בגין איחור במסירת דירה שרכשו ממנה, לפי חוק המכר (דירות). הדירה הייתה אמורה להימסר עד ליום 31.5.2020, אך התובעים קיבלו אותה רק בחודש נובמבר. הנתבעת טענה כי העיכוב נגרם בשל משבר הקורונה, שהיווה אירוע כוח עליון, וכן טענה כי התובעים לא הגישו את המסמכים הדרושים בזמן. התובעים טענו כי הם זכאים לפיצוי ללא צורך בהוכחת נזק כלשהו, כאמור בסעיף 5א לחוק המכר. הם גם טענו להוצאות נוספות שנגרמו להם עקב השיהוי, אם כי טענות אלה לא עלו בקנה אחד עם טענתם הראשונית. בית המשפט הבהיר כי על התובעים להוכיח את טענתם, ושקל את הראיות והטענות שהוצגו על ידי הצדדים. לא הייתה מחלוקת כי הדירה הייתה מוכנה למסירה ביום 23.9.2020, אך התובעים טענו כי לא הודיעו להם מראש. בית המשפט קבע כי 6.10.2020 הוא המועד הרלוונטי וחישב את האיחור ממועד זה. הנתבעת ניסתה להוכיח כי משבר הקורונה גרם לעיכוב בלתי נמנע, אך בית המשפט קבע כי אין די בעצם אזכור המילה "קורונה" כדי לבטל את ההתחייבויות החוזיות. הנאשם אכן הציג ראיות לכך שהמשבר השפיע על הפרויקט, ובית המשפט הכיר בהשפעת המגפה על הכלכלה והחברה. עם זאת, התובעים עדיין היו זכאים לפיצוי בגין האיחור, עם הפחתה של 35% בשל הנסיבות החריגות. בית המשפט העדיף את הערכת הנתבעת לסכום הפיצוי וקבע כי התובעים זכאים לסך של 20,304 ₪, שישולמו על ידי הנתבע בתוך 30 יום, כולל הוצאות משפט. עוד נקבע בפסק הדין כי התובעים יוכלו לבקש רשות ערעור על ההחלטה בתוך 15 יום. פסק הדין ניתן לטובת התובעים, אך בסכום פיצוי מופחת, בשל הנסיבות החריגות של משבר הקורונה.