בר"ע 21991-03-16

תקציר

במסגרת הליך זה, בית הדין הארצי לעבודה (השופט אילן איטח) דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה, שדחה בקשה שלישית לסילוק תביעת התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל (להלן: "ההתאחדות") על הסף. **עיקרי ההחלטה והניתוח המשפטי:** 1. **מסגרת הדיון:** בית הדין הארצי דן בבקשת רשות ערעור על החלטה הדוחה בקשה לסילוק תביעה על הסף. נקבע כי ככלל, אין ליתן רשות ערעור על החלטות כאלו, אלא רק לאחר סיום ההליך בערעור בזכות, אלא אם קיימות נסיבות חריגות, כגון עיוות דין או החלטה הנוגדת את הדין. במקרה זה, לא נמצאו נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מדרך זו. 2. **הליך קודם:** התביעה המקורית הוגשה על ידי ההתאחדות כנגד המבקש (בעל עסק בתחום החשמל והאלקטרוניקה) לתשלום דמי טיפול מקצועי-ארגוני. המבקש הגיש שתי בקשות קודמות לסילוק התביעה על הסף (האחת בשל אי-פירוט מספק בכתב התביעה, והשנייה בשל התיישנות), אשר נדחו על ידי בית הדין האזורי. בקשת רשות ערעור על הדחייה השנייה גם היא נדחתה. 3. **הבקשה השלישית לסילוק על הסף:** הבקשה השלישית נסמכה על הטענה שההתאחדות לא צרפה לכתב התביעה את הפניות למבקש שלא נענו, ולא פירטה את מועדיהן, כנדרש בתקנה 11(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. בנוסף, נטען כי הפניות שצורפו לתצהיר מטעם ההתאחדות לא היו רלוונטיות לתקופה הנדונה. 4. **החלטת בית הדין האזורי:** בית הדין האזורי דחה את הבקשה השלישית, תוך שקבע כי היא מבוססת על טענות עובדתיות שלא נתמכו בתצהיר, ומקומן להתברר בשלב ההוכחות. 5. **ניתוח בית הדין הארצי:** * **טענה עובדתית הדורשת הוכחה:** בית הדין הארצי קיבל את קביעת בית הדין האזורי כי הטענה של המבקש לפיה לא קיבל את הפניות היא טענה עובדתית. טענות עובדתיות, במיוחד כאלו שאינן מעלות טענה מקדמית מובהקת, יש לתמוך בתצהיר ולהוכיחן במסגרת ההליך הראייתי. * **צירוף מסמכים:** טענות המבקש בנוגע לצירוף מסמכים חסרים או שגויים לכתב התביעה או לתצהיר, היה עליו להעלות במועד. משלא עשה כן, עליו להמתין להליך ההוכחות. * **התנהלות דיונית:** בית הדין הארצי מתח ביקורת על התנהלותו הדיונית של המבקש, אשר הגיש מספר בקשות לסילוק על הסף, וכן בקשת רשות ערעור, כאשר חלקן ללא בסיס ממשי. הודגש כי יש לנצל את הזכויות הדיוניות בתום לב ובאופן מידתי. הגשת בקשות לסילוק על הסף לאחר ישיבות קדם משפט, ללא הצדקה מיוחדת, והגשת בקשות רשות ערעור ללא סיכויים קלושים, גוזלות משאבים שיפוטיים. 6. **החיוב בהוצאות:** לאור ההתנהלות הדיונית, בית הדין הארצי חייב את המבקש בתשלום הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ לאוצר המדינה, בגין בקשת רשות הערעור, בנוסף להוצאות שנפסקו בבית הדין האזורי. **מבחינה משפטית, ההחלטה מדגישה מספר עקרונות:** * **היקף הביקורת על החלטות ביניים:** בית הדין לערעורים נוטה שלא להתערב בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית, ובפרט החלטות הדוחות בקשות לסילוק על הסף, אלא במקרים חריגים. * **הבחנה בין טענה מקדמית לטענה עובדתית:** טענות עובדתיות, גם אם הן נוגעות לסילוק התביעה, אינן תמיד בגדר טענה מקדמית שיש לדון בה בנפרד. כאשר הטענה דורשת בירור עובדתי, מקומה בהליך ההוכחות. * **חובת תום לב ומידתיות בהתנהלות דיונית:** על מתדיינים לפעול בתום לב ובאופן מידתי במסגרת ההליכים המשפטיים, ולהימנע מהגשת בקשות חוזרות ונשנות או חסרות בסיס, אשר עלולות לעכב את ההליך ולבזבז משאבים שיפוטיים. * **השלכות של התנהלות דיונית בלתי ראויה:** בית הדין רשאי לחייב מתדיין בהוצאות משפט, ובמקרים קיצוניים אף להשית הוצאות לטובת אוצר המדינה, בגין התנהלות דיונית בלתי ראויה.