עת"מ 9209-12-08

תקציר

העותר, מפעל לייצור נשק, ביקש לערער על דרישת הארנונה שנשלחה אליהם על ידי הרשות המקומית המשיבה. למפעל כבר היה סכסוך מתמשך עם רשויות מקומיות אחרות בנוגע להגדרה הטריטוריאלית של שטח המפעל שלהן, שהסתיים בהסכם פשרה. הרשות המקומית, מצדה, דרשה תשלום מס גבוה יותר על בסיס פרשנות של הסכם הפשרה, בטענה שהוא מאפשר לה לגבות ארנונה בשיעור גבוה יותר ממה שנקבע בחוק למפעלי נשק. העותר טען כי פרשנותה של הרשות המקומית שגויה וכי הסכם הפשרה אינו מתפשר על שיעור המס בגין קרקע תפוסה, כפי שנטען על ידי הרשות. בית המשפט הסכים עם טענות העותר, והדגיש כי כל חריגה משיעור המס הקבוע בחוק למפעלי נשק אינה חוקית. זאת ועוד, הסכם הפשרה, שהוגבל לשנים 2005 ו-2006, לא חייב את העותרת בתשלום מסים מוגדלים בשנים שלאחר מכן. התשלומים הנוספים לעיריות, קבע בית המשפט, היו קשורים ליישוב סכסוכים על שטחים חוץ-טריטוריאליים ולא היוו ארנונה על קרקע כבושה. לפיכך התקבלה העתירה, תוך ביטול דרישת המס החדשה וחיוב הרשות המקומית בתשלום הוצאות המשפט של העותר.