בש"א 2137/00

תקציר

המבקשים, המבקשים הצהרה על ביטול משכון על חלקת קרקע באשקלון, מבקשים צו מניעה זמני לעצירת הליכי ההוצאה לפועל של המשכון. המשכון נרשם כבטוחה לחובותיה של חברת מרכולים, והמבקש ערב אישית לחובות החברה. לטענת המבקשים, ההסכם העומד ביסוד המשכון אינו תקף, שכן הוא מעולם לא הבשיל מעבר לשלב המשא ומתן, ולחילופין כי פקע בהתאם לתנאיו. הבנק המשיב טוען מנגד כי המבקשים כבר אישרו את תוקפו של המשכון וויתרו על טענותיהם, ובנוסף מעלה טענות מקדמיות בדבר גילוי פרטים, חוסר תום לב ושיפוט בהליך תביעת ביניים. בית המשפט בוחן את הבקשה לצו מניעה זמני, בהתחשב בסיכויי ההצלחה של המבקשים ובמאזן הנוחות. היא מוצאת כי בעוד שסיכוייהם של המבקשים אינם גבוהים, מאזן הנוחות נוטה לטובתם, שכן הנזק ממימוש המשכון צפוי להיות בלתי הפיך, להבדיל מהנזק הצפוי למשיב הניתן לפיצוי כספי. עם זאת, בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו לצמצם איזון זה על ידי חיוב המבקשים לספק ערבות בלתי מוגבלת ופירעון חלקי של החוב המובטח במשכון. ההחלטה מעניקה את צו המניעה הזמני בכפוף לתנאים אלה, תוך שמירה על זכותם של המבקשים ליום בבית המשפט תוך שמירה על האינטרסים של המשיב. טענות סף של גילוי, חוסר תום לב ו-res judicata נידונות ונמצאות כפחות נחרצות, כאשר בית המשפט מדגיש את הצורך להכריע בסכסוכי זכויות קניין לגופן. המבקשים נדרשים לשאת בהוצאות בסך 25,000 ₪ בתוספת מע"מ, המותנות בתוצאות התיק העיקרי.