ע"ע 659/07

תקציר

בפסק הדין דחה בית המשפט את ערעורו של מר לוי תוך שהוא מקבל חלקית את ערעורה של צים. בית המשפט המחוזי דחה במקור את רוב טענותיו של לוי, והחלטה זו אושרה בערעור. בית הדין לערעורים הסכים עם צים כי אין לחייב אותה בתשלום הפרשי פיצויי פיטורים ובונוס מיוחד, שכן שגה הערכאה הנמוכה יותר בחישוביה. עם זאת, בקשתה של צים להחזר מענק נדחתה על מנת לשמור על האיזון בין זכותו של לוי לפנייה משפטית לבין רצונה של צים ליישב את כל התביעות באופן סופי. בית המשפט החליט כי אין הצדקה להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי, לרבות תקופות שירות ודחיית תביעותיו של לוי לרכיבי שכר על פי הסכמים בינלאומיים. באופן ספציפי, השיטה של צים לחישוב ימי עבודה נמצאה נכונה על בסיס הסכמים קיבוציים, תוך ביטול הגישה החלופית של בית הדין האזורי. באשר לפיצויי עבודה, בית הדין קבע כי שכר החוף של לוי צריך לכלול רכיבי שכר מסוימים, ולא את שכר הים. טענתו של לוי לפיטוריו ללא שימוע ראוי נדחתה בנימוק שצים, גוף פרטי, לא הייתה מחויבת לקיים שימוע כזה בנסיבות הקיימות. בית המשפט גם נתן תוקף לכתב הקבלה והשחרור עליו חתם לוי, ודחה את טענתו לחתימה תחת לחץ. למרות זאת, היא דחתה את תביעתה הנגדית של צים להשבת המענק ששולם ללוי, תוך הדגשת זכות הגישה לבית המשפט. לבסוף, בית המשפט מצא כי תביעתו של לוי נופחה יתר על המידה, מה שהוביל להחמרת הקנס בהוצאות המשפט, מה שהגדיל את הסכום שחויב לשלם. ההחלטה חייבה את לוי לפצות את צים על סכומים שנפסקו בטעות על ידי הערכאה הנמוכה יותר, כולל ריבית רלוונטית, תוך שמירה על עמדתה לגבי העלויות הכרוכות בהליכים משפטיים.