ע"פ 1831/21

תקציר

בהחלטת ערכאת הערעור התקבל הערעור על החמרת עונשו של המשיב, סב שהורשע בעבירות מין בנכדתו לקוית הראייה. תחילה גזר בית המשפט המחוזי על המשיב 30 חודשי מאסר בפועל, עונש שנחשב בלתי מספיק בהתחשב בחומרת העבירות. השופטת הדגישה את ההשלכות הקשות של עבירות מין, ובפרט כאלה שבהן מעורבים קטינים ובני משפחה, וציינה את הנזק הנפשי והנפשי שנגרם, שעלול להימשך לאורך כל חיי הקורבן. המסגרת החקיקתית מחייבת ענישה מחמירה על עבירות מסוג זה, עם מינימום מחייב שלא נשמר במקרה זה. ראיות הווידיאו, שחושפות את המניפולציה והניצול של המשיב את חולשותיה של נכדתו, אישרו את הצורך בהחמרת העונש. הנסיבות הדגישו לא רק את הודאתו של המשיב – שנגבתה תחת לחץ לאחר שצפה בסרטון המפליל – אלא גם את הדינמיקה המשפחתית המורכבת, לרבות היסטוריה של התעללות מינית והכחשה בתוך המשפחה, שהעצימה את מסכת הייסורים של הקורבן. בית המשפט מתח ביקורת על הלחץ וחוסר התמיכה של המשפחה בקורבן, שפגעו ביכולתה לעכל את הפגיעה שנגרמה לה. משכך, החמיר בית המשפט לערעורים את עונשו של המשיב ל-42 חודשי מאסר, תוך שמירה על אמצעי ענישה אחרים, תוך הדגשת חשיבותו של עונש הולם שישקף גינוי חברתי וירתיע מפני עבירות דומות. השופטים א' פוגלמן וא' ברון הצטרפו לפסק דינו של השופט י' אלרון, שניתן ביום 30.1.2022.