תא"מ 1661/08

תקציר

התובע, תלמיד תיכון חדרה בן 15, נפצע בעת ששיחק כדורסל במהלך חופשת הקיץ במחנה אימונים שארגן בית הספר. התובע טען כי הנתבעת כשלה בחובת הזהירות שלה כלפיו, שכן בית הספר לא ביטח תלמידים מעל ומעבר לביטוח תאונות אישיות הנדרש בחוק, ולא סיפק להם מגני שיניים ולא קבע הנחיות למדריך למניעת פגיעות כאלה. הנתבעת טענה כי לא הייתה רשלנית, וכי יש לדחות את תביעת התובע. בית המשפט בחן האם אי השגת ביטוח נוסף על ידי הנתבעת מהווה רשלנות. נמצא כי לא הייתה דרישה חוקית לנתבעת לרכוש ביטוח כזה, וכי המחוקק החריג דרישה זו במפורש. בית המשפט קבע כי היעדר חובה חוקית, יחד עם ביטוח תאונות הגוף הקיים, הביאו לכך שלא ניתן היה למצוא את הנתבע רשלן במקרה זה. באשר לאי מתן מגנים דנטליים או קביעת הליכי מניעה, פסק בית המשפט לטובת התובעת. נקבע כי ניתן היה למנוע או לצמצם את הנזק לשיני התובע על ידי שימוש במגן דנטלי, אמצעי מניעה פשוט ויעיל. בית המשפט קבע כי הנתבעת הפרה את חובת הזהירות שלה כלפי התובע בכך שלא חייבה שימוש במגנים דנטליים ולא ידעה את השחקנים בדבר הסיכון לפגיעות שיניים ופוטנציאל המניעה. עם זאת, נמצא גם כי התובע אשם ב-40% בכך שלא נקט בעצמו באמצעי הזהירות הנדרשים, למרות שהיה מודע לסיכון. מבחינת נזקים, התובע תבע הוצאות רפואיות, אובדן ימי עבודה על ידי אמו ועוגמת נפש. בית המשפט פסק את מלוא הסכום המבוקש עבור הוצאות רפואיות, שכן הנתבע לא הביא כל ראיה לסתור את הקבלות והחשבוניות של התובע. התביעה בגין אובדן ימי עבודה נדחתה מחוסר ראיות. לתובע נפסק 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש – כאב וסבל. התביעה התקבלה, והנתבע נמצא חייב בתשלום לתובע פיצויים, בניכוי ניכוי 40% בגין אשם תורם. כמו כן חויב הנתבע בהוצאות המשפט של התובע ובשכ"ט עו"ד, בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, צמוד וריבית כנדרש בחוק.