ע"ע 33542-11-12

תקציר

בית המשפט בחן האם פרופ' פפר הייתה עובדת כללית או האוניברסיטה בין השנים 1977 לפברואר 1996, בדפוס העסקה מורכב שבו הועסקה רשמית על ידי כללית אך עבדה באוניברסיטה. היא קבעה כי כללית הייתה המעסיקה האמיתית שלה בתקופה זו. מספר מבחנים נוצלו כדי להבחין במעסיק האמיתי, והתמקדו בין היתר במי נשא בעלות שכרה, קבע את שכרה ובכוחו לפטר אותה. למרות תרומתה של האוניברסיטה לשכרה ולהשתלבותה בסביבת העבודה שלה, זוהתה כללית כמעסיקה אותנטית ולגיטימית בשל נשיאה ברוב עלויות השכר, מתן קביעות והבנה הדדית של מעמדם התעסוקתי. פרופ' פפר תבעה את העסקתה על ידי האוניברסיטה להטבות טובות יותר בדיעבד, במיוחד בכל הנוגע לפדיון ימי מחלה והפרשי פנסיה במסגרת הסכם קיבוצי משנת 1994. עם זאת, מאחר שתנאי ההסכם לא הוחלו עליה בשל מעמדה כעובדת כללית בשנת 1994, נדחו טענותיה. בית הדין לא מצא כל ראיה לאפליה או מצג שווא מצד האוניברסיטה או ליחס בלתי הוגן בנוגע לתנאי פרישתה, ובכך דחה את טענותיה ואישר את זיהוי המעסיק ככללית. כמו כן חויב פרופ' פפר לשלם הוצאות משפט לאוניברסיטה ולכללית.