תלה"מ 35401-11-16

תקציר

פסק דין זה מתאר את ההליכים המשפטיים הנוגעים למשמורת ילדים ומזונות בעקבות גירושין בין גבר לאישה שהיו נשואים משנת 2011 ונולדו להם שני ילדים קטינים משותפים, בני 5.5 ו-3.5. הבן הבכור היה בעל צרכים מיוחדים וקיבל קצבת נכות. במקביל ניהלו בני הזוג הליכים הן בבית הדין החילוני והן בבית הדין הרבני. האישה, שקיבלה משמורת על הילדים, עתרה לבית המשפט בדרישה לחייב את הגבר לשלם מזונות עבור הטיפול בהם, כולל הוצאות דיור, בריאות וחינוך, שהגבר סירב לשלם. פסק הדין, שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, השופטת איילת גולן-תבורי, מתווה את המסגרת המשפטית לקביעת מזונות, לרבות השינויים האחרונים בחוק הקובעים אחריות הורית משותפת לילדים בגילאי 6-15. עם זאת, מכיוון שהילדים במקרה זה הם מתחת לגיל שש, חלות הוראות החוק הקודמות, מה שהופך את האב לאחראי הבלעדי למזונותיהם. בית המשפט בחן את הכנסות ההורים ומצא כי פוטנציאל ההשתכרות של האב עומד על 6,000 שקל נטו לחודש ושל האם על 2,500 שקל נטו לחודש. הוועדה שקלה גם את צרכי הילדים, כולל הוצאות חיוניות וצרכים מיוחדים לבן הבכור, וקבעה אותם על 1,500 שקל בחודש לילד. בית המשפט קבע כי קצבת הנכות שמקבל הבן צריכה לשמש אך ורק לצרכיו הרפואיים והחינוכיים. נוכח היעדרותו של האב מחיי הילדים ואחריותה הבלעדית של האם לטיפול בהם ולחינוכם, הורה בית המשפט לאב לשלם לאם 3,000 שקל בחודש עבור מזונות עד שהילד הבכור יגיע לגיל שש. לאחר מכן יופחת הסכום ל-2,550 שקלים בחודש, ויופחת עוד יותר ל-2,100 שקלים בחודש כשגם הילד הצעיר יגיע לגיל שש. כמו כן חויב האב להשתתף ב-40% מהוצאות השכירות של הילדים, המוגבלות למקסימום של 1,200 שקל בחודש לשני קטינים, ובהוצאות נוספות, כגון חינוך ורפואה, בשיעור של 70%. דמי המזונות נקבעו לתשלום עד שכל ילד יגיע לגיל 18 או יסיים תיכון, המאוחר מביניהם, וכן חויב האב לשלם לאם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 6,000 שקל. ההחלטה נכנסה לתוקף במועד פסק הדין, עם תוקף רטרואקטיבי למועד הליך יישוב הסכסוך הראשוני.