ת"צ 7198-09-12

תקציר

המבקשת, חברה העוסקת במסחר בניירות ערך באמצעות חבר בורסה, ביקשה לאשר תביעה כתובענה ייצוגית נגד הבורסה לניירות ערך בתל אביב. המבקש טען כי פרשנותה של הבורסה לתעריף, הקובעת גביית עמלה בגין כל "מנה" של עסקה - קרי כל ביצוע חלקי של פקודה - אינה נכונה, וכי הבורסה רשאית לגבות עמלה רק בגין העסקה כולה. המבקש טען כי התנהלות הבורסה מהווה הטעיה צרכנית, הפרת חובה חקוקה, ניצול לרעה של מעמד מונופוליסטי והפרת חובת ההגינות. עוד טען המבקש כי יש לראות בבורסה עוולה משותפת עם חברי הבורסה, או לחילופין - כעורך דין. הבורסה הכחישה את הטענות וטענה, בין היתר, כי אין יריבות בינה לבין הסוחרים, לרבות המבקשת, ולכן המבקשת אינה יכולה לטעון נגדה. בית המשפט הסכים עם עמדת הבורסה וקבע כי אין קשר חוזי בין הבורסה לבין הסוחרים בכל הנוגע לתשלום עמלות. בית המשפט מצא כי מערכת היחסים של המבקש עם חבר בורסה - באמצעותו סוחרים מבצעים עסקאות - נפרדת ובלתי תלויה ממערכת היחסים שבין חברי הבורסה לבין הבורסה. בית המשפט הדגיש כי חובתה של המבקשת לשלם עמלות נובעת מההסכם שלה עם חבר הבורסה, ולא מכל הסכם או קשר משפטי עם הבורסה. באשר לטענת המבקש בדבר יחסי פרוקסי עם חבר הבורסה, קבע בית המשפט כי בכל הנוגע לתשלום עמלות, חבר הבורסה אינו פועל כשלוחו של המבקש. בית המשפט דחה גם את טענת המבקשת כי קיימת יריבות בינה לבין הבורסה מכוח דיני עשיית עושר. המבקשת לא הצליחה להוכיח כי ההתעשרות הנטענת של הבורסה באה על חשבונה. באשר לטענת המבקשת כי הבורסה ניצלה לרעה את מעמדה המונופוליסטי, קבע בית המשפט כי הבורסה היא ככל הנראה בעלת מונופולין בכל הנוגע לניירות ערך הנסחרים בפלטפורמה שלה בלבד. עם זאת, המבקשת לא הצליחה להוכיח כי הבורסה ניצלה לרעה את מעמדה המונופוליסטי או כי גבתה מחיר בלתי הוגן. בית המשפט הוסיף וקבע, כי המבקשת לא הוכיחה את יסודות עוולת הפרת החובה החקוקה. לבסוף, דחה בית המשפט את טענות המבקשת כי הבורסה אחראית ביחד ולחוד או עורכת דין בעוולה הנטענת שביצעו חברי הבורסה. משכך, נדחתה הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, והמבקש חויב לשלם לבורסה הוצאות בסך 50,000 ₪.