ע"א 130/80

תקציר

המערער, סוחר צמיגי רכב, אחסן צמיגים שלא כדין ברכושו של אחר וסירב להסירם. המשיב, בעל הנכס, הוציא את הצמיגים בסיוע משטרתי ואוחסן במגרש אחר, אך הם נהרסו מאוחר יותר בשריפה. המערערת תבעה את המשיב לפיצויים, אך בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, והוביל לערעור זה. בית המשפט העליון מאשר את הדחייה, ומסכים כי החזקתו של המערער הייתה שלא כדין. בית המשפט אינו מוצא כל טעות השתקה, שכן הסוגיה הוכרעה בהתדיינות קודמת בה היו מעורבים המערערת והמקרקעין. באשר לשריפה, קובע בית המשפט כי סעיף 39 לפקודת הנזיקין אינו חל כאשר נגרם נזק באותה קרקע בה פרצה השריפה, ואחריותו של המשיב נגזרת מחוק שומרי השומרים. כשומר חופשי של הצמיגים, אחריותו של המשיב מוגבלת לרשלנות, שלא הוכחה. פוליסת הביטוח, המציינת הן את המערער והן את המשיב כמבוטחים, אינה משנה את טיב היחסים ביניהם, ומעשיו של המשיב לא היו רשלניים. מאחר שהמשיב לא קיבל תגמולי ביטוח, תביעת המערער לפי סעיף 5(ב) לחוק האפוטרופוסים נדחית. השופט מ' שמגר, השופט י' בך והשופטת א' שינבאום מסכימים לדחות את הערעור, ומורים למערערת לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.