ה"ת 66899-08-24

תקציר

החלטת בית המשפט נסובה סביב פרשנותו ויישומו של סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון, המאפשר חילוט רכוש הקשור לעבירות פליליות. המחלוקת נוגעת לכספים שהועברו מחשבונו של חשוד לחשבונו של המבקש, כאשר המדינה טוענת כי הכספים נותרים בשליטתו של החשוד ויש לחלטם. עם זאת, בית המשפט חולק על כך, וקובע כי הכספים המועברים לחשבונו של המבקש מאבדים את שליטתו של החשוד והופכים לרכושו של המבקש. היא מדגישה את מבחן השליטה האובייקטיבי ומציינת כי המדינה ידעה על נכסיו הנוספים של החשוד בחו"ל אך לא נקטה כל פעולה. כמו כן, המדינה הסכימה לאפשר לחשוד לנהל פעילות פיננסית באמצעות חשבונות אחרים. בית המשפט מגיע למסקנה כי לא מתקיימים התנאים להמשך החילוט לפי סעיף 21(ג) לחוק, שכן המבקש רכש את הכספים בתום לב והמדינה לא פעלה בשקידה בתפיסת נכסי החשוד. בנוסף, הסכם ההלוואה, שהמדינה מטילה בו ספק, אינו נחשב להעברה ללא תמורה. בקשת המבקש להסיר את צו ההקפאה על הכספים מאושרת, והצו מבוטל, בתוקף תוך שבעה ימים.