עע"כ 77850-12-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על הנתונים בלבד: **ניתוח משפטי: עע"כ 77850-12-25 ניסים קחלון נ' מדינת ישראל** **הקדמה** בקשת רשות הערעור שלפנינו עוסקת בהחלטות בית המשפט המחוזי אשר דחו את בקשת המבקש לעיכוב ביצוע של צו פינוי, שניתן על ידי בית משפט השלום. צו הפינוי נגע למתחם שבו מתגורר המבקש מזה כ-50 שנה, "בית הצדף", אשר נבנה על ידי המבקש עצמו על מקרקעין המיועדים לשימושים ציבוריים בחוף סידנא עלי בהרצליה. ההליכים המשפטיים נסובו סביב פגיעה לכאורה בסביבה החופית ובזכות הציבור למעבר חופשי. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **זכות קניין מול אינטרס ציבורי:** פסק הדין מדגיש את המתח בין זכויות הקניין (או זכות המגורים במקרה זה, שנוצרה עקב התיישנות והסתמכות) לבין האינטרס הציבורי בשמירה על הסביבה החופית, שהיא "משאב טבע לאומי". בית המשפט העליון אישר את קביעות הערכאות הקודמות כי פינוי המבקש נחוץ להפסקת הפגיעה בסביבה החופית, ובכך העניק עדיפות לאינטרס הציבורי. 2. **חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004:** המסגרת החוקית היא מרכזית בהליך. הצו הוצא מכוח סעיף 9 לחוק, המאפשר נקיטת אמצעים להסרת פגיעה בסביבה החופית. זכותו של המבקש לערער על הצו הוכרה מכוח סעיף 10 לחוק, אך ערעור זה נבחן על רקע דרישות החוק. 3. **אמות מידה לבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי":** בית המשפט העליון נדרש לסוגיה כיצד יש לבחון בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין עיכוב ביצוע, כאשר הדבר מתרחש ב"גלגול שלישי" (כלומר, לאחר שהוגש ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטה קודמת של בית משפט השלום). נקבע כי לרוב יחולו אמות המידה המחמירות של "גלגול שלישי", אך ניתן להחיל גישה "מרוככת" במקרים שבהם הבקשה "פוגעת פגיעה חמורה, יוצאת דופן ובלתי הפיכה במבקש". בפסק הדין דנן, השופטת וילנר סבורה כי יש להחיל את האמות המידה ה"רגילות" של "גלגול שלישי" שכן בקשות דומות נדונו ונדחו בשתי הערכאות הקודמות. 4. **איזון בין זכות הערעור לבין שלטון החוק וסופיות הדיון:** טענת המבקש כי התניית הארכת המועד להגשת ערעור בביצוע הפינוי פגעה בזכותו לערער, נדחתה. בית המשפט קבע כי ישנה סמכות להתנות הארכת מועד להגשת ערעור בקיום החלטה שיפוטית, וכי תניה כזו מאזנת כראוי בין הזכות לערער לבין שלטון החוק וסופיות הדיון, במיוחד כאשר האינטרס הציבורי (שמירת הסביבה) עומד על הפרק. 5. **מאזן הנוחות:** טענת המבקש כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו נדחתה. בית המשפט התחשב בכך שהמבקש קיבל תקופת התארגנות ממושכת, ניסה לדחות את הפינוי שוב ושוב, והפר צווים שיפוטיים. כמו כן, הודגשה הפגיעה באינטרס הציבורי. בנוסף, צוין כי נעשו מאמצים למצוא למבקש פתרונות דיור חלופיים, כך שלא יישאר ללא קורת גג. 6. **סופיות הדיון וקביעות עובדתיות:** בית המשפט העליון הדגיש כי הבקשה נטועה כולה בנסיבותיו הפרטניות של המקרה ואינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית. הדבר מחזק את ההחלטה לדחות את הבקשה, שכן בדרך כלל ערכאת הערעור העליונה נמנעת מהתערבות בהחלטות ביניים המבוססות על קביעות עובדתיות ושיקול דעתן של הערכאות הקודמות. **חידושים משפטיים ודגשים** 1. **החלת אמות מידה מחמירות ל"גלגול שלישי" בהחלטות ביניים:** בפסק דין זה, השופטת וילנר מביעה עמדה כי גם כאשר מדובר בהחלטה על עיכוב ביצוע, אם היא ניתנת לאחר שהבקשה נדונה ונדחתה בשתי ערכאות קודמות, הרי שיש להחיל את אמות המידה המחמירות של "גלגול שלישי" בבית המשפט העליון. גישה זו מחזקת את סופיות הדיון ומפחיתה את תופעת "ההליכים הבלתי פוסקים" (endless litigation). 2. **הגנה על הסביבה החופית כאינטרס ציבורי בעל משקל:** פסק הדין מחזק את התפיסה כי הגנה על הסביבה החופית היא אינטרס ציבורי בעל חשיבות עליונה, העשויה לגבור על זכויות פרט, גם כאשר מדובר במגורים ארוכי שנים. ההתייחסות לחוף הים כ"משאב טבע לאומי" מדגישה את חשיבותו ואת הצורך בהגנה עליו. 3. **השלכות על התנהלות המבקשים בהליכים משפטיים:** ההחלטה מעבירה מסר כי התנהלות של הגשת בקשות חוזרות ונשנות לדחיית מועדים, וכן הפרת החלטות שיפוטיות, עלולה לפעול לרעת המבקש, במיוחד כאשר הדבר בא על חשבון אינטרס ציבורי. **סיכום** בקשת רשות הערעור נדחתה, תוך אישור החלטות בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון הדגיש את הפער בין זכויות פרט לבין הצורך בהגנה על אינטרסים ציבוריים מהותיים, כגון שמירת הסביבה החופית. כמו כן, אושרו אמות המידה הדיוניות הרגילות לבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי", והודגש כי המקרה נטוע בנסיבותיו הפרטניות של המבקש ולא מעורר שאלות עקרוניות. על מנת לאפשר למבקש התארגנות, נקבע כי עליו לפנות את המתחם תוך 30 יום או עד להחלטה אחרת בערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי.