ת"א 11846-01-20

תקציר

התובע והנתבע היו ערבים לחובה של מוביל ליס ד.ד. בע"מ לבנק אגוד לישראל בע"מ. כאשר מוביל ליס נקלעה לחובות, טוען התובע, שהוא בעל השליטה בחברת עינת (בכורה) 1994 בע"מ, כי שילם את החוב לבנק מכספו שלו מרווחי החברה, לאחר שהנתבע סירב להשתתף בהחזר. לאחר מכן תבע התובע את הנתבע אישית על מחצית סכום החוב, בטענה כי כערבים משותפים על הנתבע לפרוע לו. עם זאת, השופט פסק לטובת הנתבע וקבע כי יש לדחות את התביעה שכן אין יריבות בין התובע לנתבע במקרה זה. השופטת ביססה זאת על כך שהחוב נפרע על ידי עינת בצ'ורה, ולא על ידי התובעת באופן אישי, וכי כוונתה האמיתית של התובעת מאחורי הפירעון והתביעה הייתה לייעול מס, דבר המנוגד לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד. מאחר שגם אשתו של התובע מחזיקה בחלק ממניותיה של עינת בצ'ורה, קבעה השופטת כי גם אם התעלמו מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת, התובע לא הסביר מדוע יש להחזיר לו את מלוא הסכום ולא אשתו, שגם היא בעלת חלק בחברה. השופטת הדגישה כי מסקנה זו אינה מכריעה בשאלה המהותית של חובו של הנתבע וכי גם מחלוקות אחרות בין הצדדים אינן נידונות. התובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.