רע"א 8851/23

תקציר

פסק הדין דחה את הבקשה לביטול הסכם בוררות, וקבע פה אחד כי בקשת העותרת נעדרת שחר הן מבחינה פרוצדורלית והן מבחינה עובדתית. העותרת העלתה חששות לגבי המתכונת הפרוצדורלית של פסק הדין המקורי וביקשה להפסיק את הליכי הבוררות בשל הפרה נטענת של המשיבים. הודגש כי בדרך כלל, כדי לבטל הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין עקב הפרה, יש להגיש תביעה אזרחית עצמאית. עם זאת, מאחר שהתיק עסק בבוררות, הוא כבול לחוק הבוררות, המכתיב גישה פרוצדורלית ספציפית, השוללת את הצורך בתגובות או בשימועים לפני דחיית הבקשה. בפסק הדין הובהר כי ניתן לערער על ההשגות רק באמצעות מערכת מענקים צרה, שאינה חלה שכן מקרה זה נעדר משמעות משפטית או ציבורית רחבה יותר ואינו מהווה עיוות דין. בית המשפט התייחס למקרים קודמים כדי לאשר כי הליכי בוררות, לאחר שהחלו, אינם יכולים להסתיים באופן חד צדדי ללא הסכמה הדדית או אישור בית המשפט. חרף טענות העותרת להפרה המצדיקה את ביטול ההסכם, הודגש בפסק הדין כי טענות אלה אינן מסיימות בוררות מרגע שמתנהלים הליכים. עוד צוין בהחלטה, כי כל ערעור על סמכותו של הבורר צריך להידרש לאחר פסק הבוררות, ולא במהלך ההליך. בית המשפט קבע כי הכרעה בשאלות פרשניות במסגרת הליך הבוררות אינה מהווה הפרה. כתוצאה מכך, הבקשה נדחתה ללא הוצאות מאחר שלא נדרשה מענה.