ת"א 2017/00

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לרישום זכויות חכירה על גג בניין. הבניין אינו רשום כבית משותף ונופל תחת הוראות חוק המקרקעין. הנתבעים טענו כי לא ניתן לרשום את זכויות החכירה בגג בנפרד מהדירה שמתחתיו, שכן הגג נחשב לרכוש משותף על פי החוק, ולכן לא ניתן לבצע אותו בנפרד. עם זאת, בית המשפט מצא כי הגג, שהושכר במשך דורות על ידי בעלי הבניין, אינו נחשב לרכוש משותף, ואין מניעה משפטית לבצע עסקת שכירות עבור חלק מסוים מהנכס. כמו כן, רישום זכויות החכירה לא ישפיע על זכויות הבעלים בעת רישום הבניין כבית משותף, מה גם שהחכירה קדמה לרכישת הבעלים הנוכחיים. עוד הדגישה השופטת כי פסק הדין לא התייחס למערכת היחסים החוזית בין התובעים לנתבעים בדבר האפשרות לרישום נפרד של זכויות החכירה. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת התובעים, והתיר את רישום זכויות החכירה על הגג על שמם, תוך פסיקת הוצאות בסך 3,000 ₪, כולל שכר טרחת עורך דין.