ע"פ 1091/23

תקציר

להלן סיכום מקיף של פסק הדין: המערער, אסיר המרצה עונש מאסר בגין עבירות שבוצעו בשנת 2019, ביקש להשיב חפצים אישיים שנתפסו לכאורה על ידי המשטרה במהלך מעצרו. הפריטים המדוברים היו משקפי שמש וארנק. המערער פנה פעמיים לבית המשפט המחוזי, בפעם הראשונה בינואר 2023, בבקשה להשיב את החפצים ולאחר מכן לעתור לקבלת גישה לתיק החקירה לאיתור החפצים האמורים. המדינה טענה מנגד כי אין תיעוד לתפיסת הפריטים והם אינם ברשותם. בית המשפט המחוזי דחה את בקשותיו של המערער, והביא אותו לערעור. שופט בית המשפט העליון בחן את התיק ביום 30.5.2023, ושמע את נציג המדינה על הניסיונות הרבים לסייע למערער שאינו מיוצג. השופט הדגיש את חשיבות התיעוד המדויק של הפריטים שנתפסו, אך לא מצא כל פגם ברשויות החקירה במקרה זה. בלא נותרו פעולות קונקרטיות לנקוט ובהינתן הודאתו של המערער בצעדים שננקטו לאיתור הפריטים, נדחה הערעור. פסק הדין הדגיש את הצורך בבקשה לבית משפט השלום להשבת חפצים וציין את הטעות הפרוצדורלית בגישה. משכך, נדחה הערעור, והחלטת בית המשפט המחוזי נותרה בעינה, ולא הותירה כל נקיטת צעדים נוספים.