ע"א 12163-04-25

תקציר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים **ע"א 12163-04-25** **השופטת דפנה ברק-ארז** **הרקע העובדתי וההליכים שהתנהלו:** המבקשת, המועצה המקומית דיר אל-אסד (להלן: "המועצה"), הגישה בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה (חדל"ת 73353-11-24) ביום 25.2.2025. למעשה, הבקשה מכוונת לעיכוב הדיון בבקשה למתן הוראות שהוגשה במסגרת הליך חדלות הפירעון של חברת אינטרטאון בע"מ (להלן: "החברה"). החברה, שעסקה במתן שירותי סקרים גיאוגרפיים, נקלעה למשבר תזרימי והגישה בקשה להסדר חוב ועיכוב הליכים. בית המשפט המחוזי הורה על עיכוב הליכים ומינה את עו"ד איתי פריימן (המשיב 15, להלן: "הנאמן") כמנהל ההסדר. לאחר מכן, פנה הנאמן למועצה בדרישה לתשלום חוב נטען בסך כ-1,077,387 ש"ח בגין שירותים שסופקו לה. המועצה דחתה את הדרישה וטענה כי החברה היא זו שחייבת לה פיצויים בגין הפרת הסכם. הנאמן טען כי הדרישה נסמכת על חשבוניות שאושרו על ידי מפקח מטעם המועצה, אך הוסיף כי יבחן את טענות הצדדים. בהמשך, הגיש הנאמן לבית המשפט המחוזי בקשה למתן הוראות, בה עתר לחיוב המועצה לשלם את יתרת החוב הנטענת. המועצה עתרה לדחיית הבקשה על הסף, בטענה כי לנאמן ולבית המשפט המחוזי אין סמכות לדון בכך. בפסק דינו מיום 25.2.2025, אישר בית המשפט המחוזי את תכנית השיקום ואת הצעת ההסדר של החברה, וכן הורה על פתיחת הליכים ומינוי הנאמן. ביום 6.3.2025 התקיים דיון בבקשה למתן הוראות, בו העלתה המועצה טענות בדבר חוסר סמכות בית המשפט המחוזי. ביום 16.3.2025, דחה בית המשפט המחוזי את טענת חוסר הסמכות, תוך הדגשת כי הליך "בקשה למתן הוראות" משמש כמסגרת יעילה לפיקוח על פעולות בעלי תפקידים ובירור מחלוקות. נקבע כי הבקשה הנוכחית מתאימה למסגרת זו, שכן אינה דורשת בירור עובדתי מורכב. כמו כן, נקבע כי הנאמן, בכובעו כנאמן (ולא רק כמנהל הסדר), מוסמך להגיש בקשות מסוג זה. בית המשפט המחוזי ציין כי נוכח סירובה של המועצה להעלות טענות לגופו של עניין, היה מקום לחייבה במלוא הסכום, אך לפנים משורת הדין, קבע מועד חדש לדיון בבקשה לגופה. ביום 16.3.2025 נדחתה בקשת המועצה לעיון חוזר. המועצה לא הגישה בקשת רשות ערעור על החלטות אלו. בסמוך לאחר מכן, הגישה המועצה תביעת חוב כנגד החברה בסך כ-2,062,001 ש"ח. ביום 6.4.2025 הגישה המועצה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 25.2.2025. ביום 14.4.2025 הוגשה הבקשה הנוכחית לעיכוב ביצוע פסק הדין, באופן המוגבל לעיכוב הדיון בבקשה למתן הוראות. המועצה טוענת כי סיכויי הערעור גבוהים, וכי קיים נזק דיוני בלתי הפיך אם לא יעוכב הדיון, בשל חשש לניגוד עניינים של הנאמן. **ניתוח משפטי:** **1. טיב הבקשה וההיקף:** הבקשה הוגדרה כבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, אך למעשה עוסקת בעיכוב הדיון בבקשה למתן הוראות. בית המשפט העליון מדגיש את ההבחנה הזו, וקובע כי המועצה אף מצהירה כי אינה מבקשת לעכב את ביצוע הסדר החוב, צו פתיחת ההליכים או מינוי הנאמן. **2. התנאים לעיכוב ביצוע:** הלכה היא כי הגשת ערעור כשלעצמה אינה מצדיקה עיכוב ביצוע. על המבקש לעכב ביצוע להוכיח כי סיכויי ערעורו גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. שני נדבכים אלו מקיימים "מקבילית כוחות", כאשר לרוב נתינה בכורה לשיקולי מאזן הנוחות. **3. מאזן הנוחות:** בבחינת מאזן הנוחות, בית המשפט קבע כי המועצה לא הרימה את הנטל להוכיח כי ייגרם לה נזק כלשהו מהמשך הטיפול בבקשה למתן הוראות. נזק דיוני נטען, כגון ניגוד עניינים של הנאמן, אינו מהווה נזק קונקרטי מכוח הדיון עצמו, אלא טענה עקרונית לגבי דרך הדיון. לעומת זאת, עיכוב הדיון בבקשה למתן הוראות עלול לגרום נזק לנושים, לחברה הרוכשת, ולעובדיה, שכן ההסדר כבר יצא אל הפועל במידה רבה. **4. סמכות בית המשפט המחוזי והליך "בקשה למתן הוראות":** ההחלטה מדגישה את התקדים המשפטי בנוגע להליך "בקשה למתן הוראות". הליך זה משמש כמסגרת יעילה לפיקוח על פעולות בעלי תפקידים בחדלות פירעון וכן לבירור מחלוקות שונות המתעוררות במסגרת ההליך. בית המשפט המחוזי קבע כי הבקשה למתן הוראות, הנוגעת לגביית חובות, מתאימה למסגרת דיונית זו ואינה דורשת בירור עובדתי מורכב. המועצה בחרה שלא להעלות את טענותיה לגופו של עניין בפני בית המשפט המחוזי, ואף לא הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטות שדחו את טענותיה בעניין סמכות. לכן, בית המשפט העליון מצא כי אין לאפשר "מעקף" להשגה על החלטות אלה במסגרת הליך זה. **5. ניגוד עניינים:** המועצה טוענת כי הנאמן מצוי בניגוד עניינים, שכן הוא משמש גם כמכריע בתביעת החוב שהגישה המועצה כנגד החברה, וגם עותר לסעד אופרטיבי כנגדה. הממונה על חדלות הפירעון טוען כי אין בסיס לטענה זו, שכן על פי חוק חדלות פירעון, הסמכות להכריע בתביעות חוב ולנקוט פעולות לניהול החברה מוקנית לנאמן, ואין בהפעלת סמכויות אלו משום חשש לניגוד עניינים. בית המשפט העליון אינו נדרש להכריע לגופה של טענת ניגוד העניינים, אך מציין כי המועצה לא הרימה את הנטל להוכיח נזק ממשי. **6. סיכויי הערעור:** בית המשפט העליון מציין כי סיכויי הערעור קלושים, במיוחד לאור העובדה כי אישור ההסדר וצו פתיחת ההליכים נעשו בהתאם לחוק חדלות פירעון, וזכו להסכמה רחבה של הנושים. **7. מעשה עשוי:** צוין כי חלקים מהסדר החוב כבר בוצעו, כגון מכירת החברה, קליטת עובדים והשקעות על ידי החברה הרוכשת. עיכוב נוסף עלול להשפיע על צדדים שלישיים וליצור עמדת "מעשה עשוי". **החלטה:** בהתאם לאמור, בית המשפט העליון דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע. המועצה תישא בהוצאות המשיבים בסך 10,000 ש"ח. **מסקנות משפטיות וחידושים:** * **הבחנה בין עיכוב ביצוע פסק דין לעיכוב הליך:** הבקשה לעיכוב ביצוע עשויה להיות מוגבלת להיבטים ספציפיים של פסק הדין, ולא בהכרח לפסק הדין כולו. * **משמעות הליך "בקשה למתן הוראות":** בית המשפט העליון מחזק את תפקידו של הליך "בקשה למתן הוראות" ככלי יעיל לפיקוח על בעלי תפקידים ובירור מחלוקות בהליכי חדלות פירעון, גם כאשר מדובר בסוגיות שעלולות להיות שנויות במחלוקת, וזאת כל עוד אינן דורשות בירור עובדתי מורכב. * **חריגות מסמכות בחדלות פירעון:** בית המשפט העליון ממחיש את המגמה לצמצם התערבות בהחלטות ערכאה קמא בענייני חדלות פירעון, במיוחד כאשר ההחלטות הללו אינן נבלעות בפסק הדין העיקרי, והמבקש לא מיצה את דרכי הערעור עליהן. * **ניגוד עניינים של נאמן:** בית המשפט העליון מבהיר, בהתייחס לעמדת הממונה, כי הפעלת סמכויות שונות המוקנות לנאמן במסגרת חוק חדלות פירעון, כגון גביית חובות וניהול החברה, אינה מעוררת בהכרח חשש לניגוד עניינים, וכי נטל ההוכחה לנזק ממשי מוטל על הטוען לכך. * **מאזן הנוחות בהליך חדלות פירעון:** שיקולי מאזן הנוחות מקבלים משנה תוקף כאשר עיכוב ההליכים עלול לפגוע בנושים, בנאמן, ובגורמים נוספים המעורבים בהליך שיקום כלכלי שכבר יצא לדרך. * **אי-מיצוי הליכים:** בית המשפט העליון מקפיד על כך שטענות הנוגעות לסמכות ופגמים פרוצדורליים, אשר נדחו בהחלטות ביניים, לא יעוקפו באמצעות בקשות לעיכוב ביצוע ערעור, אלא יועלו במסגרת הליכי ערעור מתאימים.