עפ"ג 36585-12-22

תקציר

פסק הדין נשוא הערעור נובע מהליך ביזיון בית המשפט. במרכזו סכסוך בין שני אחים בנוגע לזכויות על חלקת אדמה שירשו מאביהם. המשיב השיג צו מניעה קבוע האוסר על המערערת לבנות על הקרקע ללא הסכמת בעלי הזכויות. המערערת הפרה את צו המניעה, והביאה את המשיב לפתוח בהליכי ביזיון בית המשפט. בית משפט קמא מצא את המערער בזלזול והטיל קנס יומי בגין כל יום שבו הופר צו המניעה. המערער ערער על החלטה זו. פסק דינה של ערכאת הערעור מתמקד בקביעתו של בית משפט קמא כי המערער היה חסר אמינות בהכחשתו את הבנייה על הקרקע. ערכאת הערעור מדגישה כי לבית משפט קמא היה יתרון בכך שצפה בעדותו של המערער ממקור ראשון והגיע למסקנה כי גרסתו לאירועים אינה אמינה. ערכאת הערעור מסכימה עם הערכתו של בית משפט קמא ומדגישה כי לא זיהתה טעויות או סטיות כלשהן במסקנתה של הערכאה הנמוכה יותר. משכך, מסרבת ערכאת הערעור להתערב בקביעת העובדות והמהימנות של בית משפט קמא. זאת ועוד, ערכאת הערעור דוחה את טענת המערער כי שגה בית משפט קמא בכך שלא שקל ראיות חדשות בנוגע להליך צו הריסה נפרד נגד האם. בית המשפט מציין כי ראיה זו לא הוגשה כראוי, וגם אם הייתה כזו, היא לא הייתה משפיעה על התוצאה. הליך צו ההריסה לא קבע את היולדת כבונה, אלא היא הוכרזה כבעלת זכויות. בסופו של דבר, מאשרת ערכאת הערעור את פסק דינו של בית משפט קמא, לרבות הטלת הוצאות על המערער. הערעור נדחה, והמערערת מחויבת לשלם את הוצאות המשיב. השופטת חננאל שרעבי והשופטת אספרנסה אלון מסכימות עם ההחלטה.