ע"א 11307/04

תקציר

המבקשים ביקשו לתקן את כתב הערר בתיק שעניינו עבירת בניה. הם ביקשו להוסיף טיעונים וראיות שלא הוצגו בפני בית משפט קמא, וטענו כי רק לאחרונה השיגו חלק ממידע זה. הטענות הנוספות נגעו לסמכותו של המשיב לנהל את ההליך ולקיומו של היתר בניה. המבקשים ביקשו לצרף גם ראיות בדבר אישור הבנייה על ידי הוועדה המקומית. המשיב התנגד לבקשה, שהוגשה כשנה וחצי לאחר הגשת הערעור, בטענה כי היא תגרום לשיהוי מיותר וכי המבקשים לא הסבירו מדוע טענות אלה לא הועלו קודם לכן, מה גם שהם מיוצגים בערכאות הנמוכות יותר. בית המשפט הבחין בין הטענות והראיות הנוספות. בית המשפט קבע כי המבקשים יוכלו להגיש בקשה להוספת הראיות, ואם יצליחו, יוכלו להגיש בקשה נוספת לכלול טיעונים המבוססים על ראיות חדשות אלה. עם זאת, הטענות האחרות, הנוגעות לסמכותו של המשיב ולהיעדר היתר בניה, לא היו מתקבלות שכן הן חורגות מתחומו של בית משפט קמא ויגרמו לשיהוי מיותר. השופטת הדגישה כי המבקשים לא הסבירו מדוע טענות משפטיות אלה לא הועלו קודם לכן וכי התיק כבר נדון בבית המשפט קמא. לפיכך, הבקשה לתיקון הערעור נדחתה, אך המבקשים יכלו לפעול לפי ההליך שהותוו לעיל להוספת הטענות המוחרגות, אם רצו בכך. ההוצאות לא נפסקו לאף אחד מהצדדים.