ת"א 31072-02-17

תקציר

נראה כי פסק דין ארוך זה סובב סביב סכסוך בעלות מורכב במקרקעין בו מעורבים מספר גורמים: מדינת ישראל, רשות הפיתוח, עיריית תל אביב ומספר רב של תובעים ונתבעים הטוענים לדרגות שונות של בעלות או חזקה על מספר חלקות קרקע בתל אביב. התביעה העיקרית, שהוגשה על ידי 15 תובעים לפי סעיף 93 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין (1969), טוענת לתרמית בהליכי הסדר מקרקעין. לטענת התובעים, הנתבעים, שהיו מודעים לבעלותם ארוכת השנים של התובעים על הקרקע (בחלק מהמקרים אף על פני 100 שנה), ניהלו עימם משא ומתן תוך העברת הבעלות בקרקע ללא ידיעתם. התרמית, כפי שטען בא כוח התובעים, נעוצה בכך שהנתבעים לא יידעו את פקיד ההסדר על טענות התובעים, ובכך מנעו מהם לעמוד על זכויותיהם במהלך הליך הפשרה. משא ומתן והעברות קרקעות אלה כללו תשע חלקות ספציפיות. פסק הדין מתווה את הליך פיצול הדיון לשני חלקים. ראשית, בית המשפט יכריע בטענת המרמה לפי סעיף 93 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין, המתייחסת לתקופה שקדמה לסיום הליך ההסדר של תשע החלקות הנדונות. שנית, התביעות והטענות הנגדיות הקשורות לתקופה שלאחר הליך הפשרה יידונו בנפרד. הדבר קשור בעיקר לטענות על החזקה שלילית ולבקשות לסילוק הנתבעים מהקרקע, לצד דמי שימוש, שהמדינה והעירייה מבקשות להטיל על הנתבעים. עם זאת, התביעות שכנגד הנוכחיות, כפי שנכתבו, חסרות ספציפיות לגבי החלקות והנתבעים, דבר המקשה על הנתבעים לטעון הגנה. לפיכך, בית המשפט מבקש מהמדינה ומהעירייה להגיש תביעה שכנגד מפורטת יותר בתוך פרק זמן מוגדר. בנוסף, דן פסק הדין באי תחולתו של חוק ההתיישנות על מקרקעין מוסדרים לאחר כניסתו לתוקף של חוק המקרקעין בשנת 1970, ממנו משתמע כי התובעים אינם יכולים לרכוש זכויות בעלות באמצעות החזקה ממושכת. פסק הדין גם מחייב את פקיד ההסדר לספק תעודת עובד ציבור המפרטת מידע חיוני על חלקות המקרקעין ועל הליכי ההסדר. תעודה זו חיונית לקביעה האם התובעים צברו זמן החזקה מספיק כדי להצדיק זכויות בעלות לפני יישום חוק המקרקעין. השימוע המפוצל נועד לייעל את המאבק המשפטי המורכב, שיתמקד תחילה בטענות להונאה ולאחר מכן יתמודד עם סכסוכי החזקה ואכלוס שלאחר מכן. פסק הדין מסתיים בקביעת מועדים להגשת עמדותיהם של הצדדים בנושאים המתוארים, ובכך למעשה ניהול התיק מתקדם.