ת"א 52622-06-21

תקציר

בית המשפט מצא כי הנתבעים, האחים יחזקאל ואפרים, היו חייבים במשותף להחזיר לתובע הלוואה בסך 2,117,000 ₪. ההלוואה ניתנה באמצעות שני הסכמים שנחתמו ביום 17.11.2019, והכספים הועברו במלואם לנתבעים או למקורביהם למטרות ספציפיות. בית המשפט דחה את טענותיו של יחזקאל כי לא ידע על מה הוא חותם או כי חתימתו זויפה, וקבע כי הוא אינו אמין וטיעוניו אינם עקביים. אפרים, אף שלא היה חתום על ההלוואה, היה גם הוא צד להלוואה ומחויב בה. בית המשפט לא קיבל את טענות הנתבעים כי הכספים לא היו הלוואות אלא תשלומים המגיעים לאפרים. לגבי הסכם הלוואה שלישי מיום 18.8.2020, התביעה נדחתה מחוסר ראיות מספיקות להעברת הכספים. התובעים לא סיפקו ראיות משכנעות לתשלום מעבר לשולחן מעורפל, למרות שנטל ההוכחה מוטל עליהם. השופטת הורתה לנתבעים לפרוע את סכום הקרן בתוספת ריבית בשיעור של 6% לשנה החל מיום 19.11.2020, וכן קבעה כי הנתבעים יישאו בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך הדין של התובע, שהוגדרו כמיותרים ועקרים.