פש"ר 7028-05-18

תקציר

במגמה של ניתוח משפטי מעמיק, נבחן את ההחלטה בפש"ר 7028-05-18, גולן נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח', שניתנה בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בפני כבוד השופט אבי סתיו. ההחלטה עוסקת בבקשת חייב להורות לנאמן להעביר לידיו כספים שהועברו לקופת הכינוס כהחזר מס בגין מקדמות שנגבו ביתר. **העובדות הרלוונטיות:** * ביום 30.5.2018 ניתן נגד החייב צו כינוס, ונקבע צו תשלומים בגובה 150 ש"ח. * ביום 1.12.2019, לאחר דיון, הותר לחייב לעבוד כעוסק מורשה בתחום אחזקה, בכפוף לתנאים. * ביום 10.2.2021, לאור מצבו הכלכלי של החייב והיקף השתכרותו (כ-3,500 ש"ח לחודש), נקבע כי יינתן לו הפטר מותנה, ללא תוכנית פירעון, אך בכפוף להקניית שני שלישים מהנכסים הפיננסיים הלא מוגנים שלו לקופה. * ביום 4.4.2021 הוכרז החייב כפושט רגל וניתן לו הפטר מותנה. * ביום 9.6.2021 ניתן לחייב הפטר חלוט. * לאחר מתן ההפטר החלוט, נמצא החייב זכאי להחזר מס הכנסה בגין מקדמות ששילם עבור שנת 2021, בסך 8,301 ש"ח. * מס הכנסה חילק את ההחזר: חלק שעד מועד ההפטר החלוט (3,506 ש"ח) הועבר לכנ"ר, ואילו החלק עבור התקופה שלאחר ההפטר (4,883 ש"ח) הועבר לחייב. * בקשת החייב היא להורות לנאמן להעביר לו את החלק שהועבר לקופת הכינוס (3,506 ש"ח). **הניתוח המשפטי והעקרונות המשפטיים:** 1. **מעמדם של החזרי מס כנכס:** ככלל, בית המשפט מאשר את ההלכה כי החזרי מס הם נכס המוקנה לקופת הכינוס (כפי שנקבע ברע"א 7725/18 פלוני נ' פריד). עיקרון זה נובע מההבנה שהחזר מס מהווה נכס פוטנציאלי שיש לכלול אותו במסת הנכסים של החייב לצורך מימוש וכיסוי חובותיו. 2. **החריג: החזרי מס הנובעים מגביית יתר בתקופת תוכנית פירעון:** ההחלטה מציגה פיתוח חשוב של ההלכה. היא קובעת כי במקרים בהם נקבעה לחייב תוכנית פירעון, והחזרי המס נובעים מגביית יתר בגין הכנסות מעבודה בתקופת אותה תוכנית, החייב עשוי להיות זכאי להם. הרציונל לכך הוא שתוכנית הפירעון מהווה "פדיון" של ההכנסה השוטפת של החייב. כנגד תשלום הסכום החודשי, החייב זכאי לפירות הכנסתו השוטפת. אם שילם מס ביתר בגין הכנסה זו, ההחזר הוא למעשה חלק מאותה הכנסה ששייכת לו לפי תוכנית הפירעון, ואינו חלק מקופת הנשייה. ההבחנה הזו משקפת את מהות ההסדר של תוכנית פירעון, המאזן בין זכויות הנושים לבין זכותו של החייב להכנסה בסיסית למחייתו. 3. **הבחנה מהמקרה דנן: היעדר תוכנית פירעון:** במקרה הנדון, בית המשפט מבחין באופן ברור כי לא נקבעה לחייב תוכנית פירעון במובנה הקלאסי. ההסדר שנקבע היה שונה – הפטר כנגד מימוש חלק מהנכסים הפיננסיים הלא מוגנים, תוך תשלום צו תשלומים מינימאלי (150 ש"ח). מכיוון שהחייב לא "פדה" את השתכרותו השוטפת במסגרת תוכנית פירעון, נקודת המוצא היא שהחזרי המס שייכים לקופת הכינוס. 4. **אימוץ גישה מדורגת והתאמה להסדר ההפטר:** למרות זאת, בית המשפט אינו מקבל את עמדת הנאמן והכנ"ר באופן מוחלט. הוא נוקט בגישה המנסה להתחשב במצב החייב ובאופי ההסדר שנקבע לו. בית המשפט משווה את דינם של החזרי המס להסדר שנקבע לגבי כלל הנכסים הפיננסיים הלא מוגנים, לפיו החייב ייקח שליש מהם. בהתאם לכך, נקבע כי החייב יהיה זכאי לשליש מסכום החזר המס עבור התקופה שעד מתן ההפטר החלוט, ושני שליש מהסכום יישארו בקופת הנשייה. **החידוש המשפטי / היבטים חדשניים:** החידוש המרכזי בהחלטה זו טמון ביישום עקרון האיזון וההתאמה למצב החייב גם כאשר לא נקבעה תוכנית פירעון במובן המלא. בית המשפט מזהה כי במקרים בהם ההסדר שנקבע מאפשר לחייב ליהנות מהכנסתו השוטפת (גם אם תחת תנאים להקניית חלק מהנכסים הפיננסיים), יש להתייחס להחזרי מס באופן גמיש יותר. החלטה זו מרחיבה את ההגנה על זכויות החייב בכך שהיא מכירה בכך שגם בהיעדר תוכנית פירעון מלאה, חלקים מהכנסתו השוטפת, ובכלל זה החזרי מס הנובעים מגביית יתר, עשויים להיות מוכרים ככאלה שראוי להותירם בידי החייב, לפחות באופן חלקי. גישה זו משקפת מגמה רחבה יותר בדיני חדלות הפירעון, המנסה למצוא את האיזון הנכון בין שיקומו הכלכלי של החייב לבין מימוש יעיל של זכויות הנושים. עצם קביעת יחס חלוקה (שליש לחייב, שני שליש לקופה) מהווה פתרון פרקטי ויצירתי למקרה, אשר מכיר בבסיס הכנסתו של החייב, אך גם שומר על אינטרס הנושים. **לסיכום:** ההחלטה בפש"ר 7028-05-18 מציגה ניתוח מורכב של מעמד החזרי מס בהליך חדלות פירעון. היא מאשרת את הכלל לפיו החזרי מס הם נכס לקופה, אך מרחיבה את החריג המוכר במקרים של תוכנית פירעון. יתרה מכך, היא מציגה חידוש בכך שהיא מיישמת עקרונות של איזון והתאמה גם בהיעדר תוכנית פירעון מלאה, ומאפשרת לחייב ליהנות מחלק מהחזר המס, תוך הקצאת חלק משמעותי ממנו לקופת הכינוס.