רע"א 3535/09

תקציר

המקרה שלפנינו סובב סביב שאלה משפטית הנוגעת להשפעת נישואיה מחדש של אלמנה על הפיצויים המגיעים לעיזבון בעלה המנוח בעקבות תאונת דרכים קטלנית. החלטת הרוב בבית המשפט המחוזי קבעה כי יש לנכות את המזונות שהעניק בן זוגה החדש של האלמנה מהפיצויים שנפסקו לעיזבון, בנוסף לניכוי מפיצויי האלמנה כתלויה. עם זאת, השופט י' שפירא הציג דעה חולקת, וטען כי רכיב התמיכה בתביעת העיזבון שונה מזה שבתביעת התלויים. לדברי שפירא, הפיצוי המגיע לעיזבון משקף את אובדן יכולתו של המנוח לספק מזונות, שאינו פוחת מתמיכת בן הזוג החדש. המבקשים, בתמיכת השופטים י' ענבר ונ' בן-אור, טוענים כי יש להתחשב בנישואי האלמנה מחדש בעת הערכת פיצויי העיזבון. הם מדגישים כי הפיצוי נועד לשקף את הנזק לעיזבון המנוח, שלא נפגע מנישואיה מחדש של האלמנה. מנגד, המשיב מסתמך על דעת הרוב בבית המשפט המחוזי, וטוען כי יש לנכות את "ידיו התומכות" של המנוח מתביעת העיזבון במלואן. השופט ריבלין, בהסכמת השופטים נאור ומלצר, פוסק לטובת המבקשים. פסק הדין מדגיש כי מטרת הפיצוי היא להשיב את מצבו של המנוח אלמלא התאונה. מאחר והעיזבון אינו נהנה מתמיכת בן הזוג החדש, ניכוי תמיכה זו מתביעת העיזבון לא יוביל לפיצוי יתר. יתר על כן, התמיכה הניתנת על ידי בן הזוג החדש אינה נחשבת כהטבה המזכה אותו בשיפוי מהצד האשם, שכן היא אינה מהווה הוצאה מכיסו עבורו. לפיכך, הערעור מתקבל, ומזונות בן הזוג החדש ינוכה מתביעת התלויים אך לא מתביעת העיזבון. בנוסף, נדרש המשיב לכיסוי הוצאות המבקשים ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪.